תחקיר אודות תופעה חמורה של תיאום מכרזים, הפוגעת בכל אחד מאיתנו ומביאה לבזבוז כספי משלם המיסים ולתופעות חמורות נוספות.
תיאום מכרזים
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

מלא/י פרטים ליצירת קשר:
חייגו אלינו: 03-5446363

תיאום מכרזים - על מה מדובר ?

Hebrew
תאריך: 24/12/2012 13:47   

לא רק חברות ממשלתיות יוצאות במכרזים לאספקת שירותים וטובין, גם חברות פרטיות. משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, קופות חולים גופים ציבוריים ועירוניים עושים זאת מכוח חוק חובתה מכרזים.

על חברות פרטיות החוק לא חל. לעריכת מכרז, יש הגיון ונימוקים משלו, כעולה מרוח החוק. לדוגמה: הגברת התחרות בין המציעים לקבלת מחיר זול, מוצר איכותי ושירות ברמה גבוהה. הגדלת השקיפות והפיקוח הציבורי על כספי הציבור. מתן הזדמנות שווה לכל המציעים. הידוק  הפיקוח, הבקרה והשקיפות של תהליכי הרכש, כדי לעשות חיים קשים למושחתים.

בתחקיר מרתק שערך אורי שטרית, ממשרד החקירות של יניר לוין עולה כי, מושחתים ועבריינים לא חסרים בסיפור הזה של תיאום מכרזים.

חקירות והרשעות – המקרה של בזק

גם בחברת בזק האמינו שהמכרז שפרסמו בדבר אספקת שקעים ותקעים למכשירי טלפון, יעשה את העבודה ויגשים את אותם יעדים, אליהם כיוון המחוקק. הספקים, אליהם פנתה החברה במכרז חשבו אחרת.

בחודש פברואר 1993 פנתה חברת בזק למספר חברות, במסגרת מכרז סגור, שמספרו 89/93/700 , לקבלת הצעות מחיר לרכישת שקעים ותקעים לטלפון. מועד הגשת ההצעות למכרז נקבע ליום 17 למרץ 1993. החברות שהוזמנו להשתתף באותו מכרז הגישו הצעותיהן במועד.

לאחר המועד הקובע לשלשול ההצעות לתיבת המכרזים, ביקשה אחת החברות לתקן את הצעתה ולהוזילה משמעותית. בקשה זו נתקלה בסירוב, הואיל והמועד הקובע להגשת הצעות חלף. נוכח סירוב זה התוודה נציג החברה בפני מנהלת תחום רכש בחברת בזק, כי ההצעה הגבוהה שהגיש הינה פרי תיאום מחירים במכרז בין החברות האחרות שהשתתפו במכרז הסגור.

 
בחברת בזק הבינו שיש להם עסק עם ספקים שעברו לכאורה עבירה על חוק ההגבלים העסקיים.

ביום 19 באפריל 1993 הגישה בזק תלונתה לממונה על הגבלים עסקיים. מתוכן התלונה עלה חשד לכאורה, כי החברות המשתתפות במכרז לקחו חלק בתיאום מחירים וחלוקת נתח שוק קודם להגשת הצעותיהם למכרז. בדיקה של ההצעות שהוגשו במסגרת המכרז חיזקה את החשש בדבר תיאום מוקדם בין המתחרים במכרז. נוכח החשש לקנוניה בין הספקים, החליטה בזק לבטל את המכרז.

בנסיבות אלה החלה חקירה מטעם הממונה על ההגבלים העסקיים, במהלכה נתפסו מסמכים ונגבו הודעות. מניתוח ממצאי החקירה נחשפה שיטת הביצוע של חברי הקנוניה. כל חברה הגישה הצעה מלאה למכרז, בהתאם לרשימת מחירים ופריטים, שהוכנה במשרדיה של אחת החברות.

אופן גיבוש הרשימה נועד לוודא, כי השוואה תמימה של ההצעות על ידי בזק, תגרום לה לקבל את ההצעה הנמוכה ביותר של כל אחת מהחברות, הצעה המתייחסת לפריטים ספציפיים עליהם הוסכם מראש ובתאום. בדרך זו, ירוויח כל ספק נתח מהמכרז הגדול ובמחיר גבוה. ואילו בזק לעומתם, תשלם יותר על המוצרים שהוזמנו. מחיר הקרטל הגבוה, ימשיך, כמו תמיד, להתגלגל לפתחו של הציבור רוכש השקעים והתקעים למכשירי טלפון.

על בסיס הראיות שנאספו בחקירה, היה מקום לכאורה להגיש כתב אישום נגד החשודים. הממונה דאז, ד"ר יורם טורבוביץ' החליט להפעיל את סמכותו בחוק ולקבוע ביום 6 באפריל 1994: ...אשר על כן ובהתאם לסמכותי לפי סע' 43 (א)(1) לחוק ההגבלים, אני קובע שההסדר שגובש בפגישה מיום 16 למרץ 1993 בין החברות אלקטרונתך בע"מ, ויסבורד ובניו בע"מ, רומולוקס בע"מ ואלקטרוזן בע"מ, מהווה הסדר כובל.

החלטה תקדימית זו של הממונה דאז, טורבוביץ', צפנה פני עתיד. בתוך ההחלטה הצביע הממונה על התרחשותה של תופעה המתרגשת ובאה על המשק, ממידע שהצטבר ברשות ההגבלים העסקיים, מתעורר החשש ומצטייר הרושם, כי הליכי מכרז לא מעטים ראויים  לכותרת "מכרז תפור".

אין המדובר במבנה המקובל שלפיו מזמין המכרז ניסח את תנאיו באופן המייעד מראש את זכייתו של המציע שהנוסח חפץ ביקרו, אלא במובן זה שהמתמודדים הפוטנציאליים במכרז תיאמו בינם לבין עצמם כיצד ייפול דבר ותוכרע תוצאת המכרז. אין צריך לומר, הזהיר הממונה את העבריינים הפוטנציאליים, כי כל מידע כזה ייבדק ותחקרנה תלונות המעוררות חשש לתיאום התמודדויות, ובהתאם תינקטנה הפעולות הראויות.

 

האם האזהרה מטעם הממונה עשתה את שלה? האם העבריינים נבהלו והפסיקו לתפור מכרזים?

באותה שנה, בה נפתחה החקירה כנגד החשודים בחשד לתאום מחירים במכרז של בזק,  השלימה רשות ההגבלים העסקיים את הקמתה והיערכותה במתכונתה החדשה. לראשונה, נדרשה מחלקת החקירות ברשות לבצע חקירה, בגין תיאום אסור במכרזים. דבר החקירה ותוצאותיה פורסמו ברבים.

משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ותאגידים ממשלתיים, שיצאו במכרזים כמתחייב מחוק חובת המכרזים, התחילו לחשוש שגם הם נפלו קורבן לקנוניה קרטליסטית. המודעות והזהירות עלו שלב. רשות ההגבלים הפכה כתובת לתלונות ולידיעות מודיעיניות, גם בסוגיית תיאום מחירים במכרזים.


ברשות העריכו, שפיצוח הקרטל במכרז בזק, יש בו לרמז על הצפוי למשק מתופעת התיאום במכרזים. על בסיס מקרה אחד מוכח, לא ניתן ללמוד על היקף התופעה ונזקה לקופה הציבורית. הרשות תידרש להתמודד עם תיקי חקירה נוספים, כדי לגבש תמונת מצב עדכנית, באשר להתרחבותה של תופעת התיאום במכרזים והדרכים להתמודדות עם נזקיה למשק. התיקים התחילו להגיע. ידיעות מודיעיניות טופטפו בהדרגה.

תיאום מכרזים - משרד הביטחון

בינואר 1993 יצא משרד הביטחון במכרז שגרתי לאספקת שירותי כביסה, לאזור המרכז. הצעות למכרז הוגשו על ידי: מכבסת קיטור ערד בע"מ, מכבסת שער הנגב ו- ב.ר.ב. תעשיות (אשפרה ויצור) בע"מ. במשרד הביטחון האמינו ובצדק, שעצם קיומו של מכרז לאספקת שירותי כביסה, אמור ליצור תחרות בין הספקים, להוזיל את מחיר השירות ולשפר את איכות הכביסה.

בשביל המטרות הללו, חוקק חוק חובת המכרזים. הספקים עשו לעצמם חוק אחר. נמאס להם להתחרות. לא השתלם להם לעבוד בשביל 2.5 ¤ לק"ג כביסה. תחרות, להבנתם, רק גורמת להפסדים כספיים. בעצה אחת ובתאום של מנהלי המכבסות שנגשו למכרז, הוחלט להציע מחיר מתואם של 3.52 ¤ לק"ג.

המידע שהגיע לרשות ההגבלים, שנה לאחר מכן, קשר את מנהלי המכבסות שנגשו למכרז, לביצוע עבירה של הסדר כובל ותיאום מחירים במכרז של משרד הביטחון. המידע נבדק על ידי המחלקה המשפטית ברשות ונמצא, שיש בסיס לכאורה, לביצוע עבירה על חוק ההגבלים העסקיים. התקבלה החלטה של מנהל הרשות שיש מקום לפתוח בחקירה. החומר נלמד. בוצעו חיפושים במשרדי מנהלי המכבסות. נתפסו מסמכים רבים הקשורים להשתתפות במרכזים. המנהלים נחקרו במקביל.

בתום חקירתם הודו במיוחס להם בנוגע לתיאום במכרז באזור המכרז. עוד נחשף בחקירה, שבעבר תיאמו המנהלים מחירים במכרז של משרד הביטחון באזור הדרום ובאזור הצפון, עובדה, שלא הייתה ידועה עד אז למשרד הביטחון. שנה לאחר השלמת החקירה, הוגש כתב אישום נגד כל המעורבים בפרשה בתיק פלילי 308/95.

המנהלים של המכבסות, שער הנגב וקיטור ערד, הורשעו על פי הודאתם במסגרת עסקת טיעון. נגזרו עליהם קנסות של מאות אלפי שקלים. על אחד המנהלים שפעל באמצעות שתי המכבסות, נגזר גם מאסר על תנאי לתשעה חודשים. המנהל של מכבסת ב.ר.ב תעשיות (אשפרה וייצור) סרב לחתום על הסדר טיעון.

מעדותו בבית המשפט ומחקירתו עולה, שלא רק שהיה שותף עם אחרים לתיאום המחירים, אלא "עבד" על חבריו לתיאום והוזיל במעט את המחיר המוסכם והמתואם, כדי לזכות במכרז על חשבון חבריו לקנוניה. קו ההגנה שלו לא שכנע את בית המשפט. הנאשם הורשע ונגזרו עליו ועל המכבסה תשלומי קנסות גבוהים והתחייבות כספית בסך 200,000 שלא יעבור עבירות דומות בעתיד.

אותו משרד ביטחון שנפגע מקרטל המכבסות, חזר לרשות באותה שנה עם תלונה נוספת, מכיוון אחר לגמרי. החברות, טגר בע"מ ו- אס. אר. אס הנדסה וסוכנויות בע"מ, ביצעו תיאום מחירים במכרז של משרד הביטחון לרכישת חלקי חילוף למטוסי מיראז'. בתום החקירה הוגש כתב אישום בתיק ת.פ 385/98.

מנהלי החברות הורשעו (למרות שהעסיקו עורכי דין טובים במיוחד) ונגזרו עליהם קנסות ועבודות שירות. על הנאשמים פסק בית המשפט: לפעולות הנאשמים התלוו סממנים מחמירים דוגמת הסתרת ההסדרים הכובלים, תיאומי מכרזים והגשת הצעות פיקטיביות למכרזי משרד הביטחון...

עברייני הקרטל, משום מה התאהבו במשרד הביטחון. הם כנראה ראו בו הפרייאר התורן שאפשר לעשות עליו קופה. לאחר חקירה ממושכת והגשת כתב אישום הורשעו בנובמבר 2001 על פי הודאתם, מנהלי החברות,  מוטורגרייד בע"מ  ו-עמירים חברה לעבודות עפר, בכך שהיו צד להסדרים כובלים של תיאומי הצעות למכרזים, תיאומי מחירים וחלוקת אזורי עבודה בנוגע למרכז של משרד הביטחון, לביצוע עבודות פינוי עפר ופינוי שלג באמצעות מפלסות.

תיאום מכרז הרמזורים בעיריית חיפה

גם הרשויות המקומיות היוצאות תדיר במכרזים, היו בין הקורבנות לתיאומי מחירים במכרזים. עיריית חיפה היא אחת מהן. מכתב האישום (ת"פ 287/98) שהוגש לאחר השלמת החקירה ברשות ההגבלים עולה, שבתקופה שבין השנים 1992-1996, החברות מנורה רמזורים בע"מ ואריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ, שיתפו פעולה באמצעות מנהליהן כדי להביא לחלוקת השוק ביניהן.

לשיטתן, מנורה תיתן שירותי אחזקת רמזורים בחיפה, אריאל ובירושלים, זאת תוך תיאום הגשת הצעות למכרז 26/92, שהוצא ע"י עירית חיפה. ההסכם בין שתי חברות אחזקת הרמזורים, גובש בשטר בוררין שהובא לפני בורר מוסכם. הבורר שמע את הצדדים ביום 25.10.92, וביום 15.6.93 הוציא מתחת ידיו פסק בורר. בפסק הבורר עוגנה חלוקת השוק האמורה.

פרשה נוספת ואחרונה במניין ההרשעות, נקשרה ליצרני מעטפות נייר: גברעם, דפרון ואמקה. לפי כתב האישום (ת"פ 377/04) ומדברי הסבר שפרסם מנהל הרשות באותה עת עולה, שמשנת 1995 ועד אוקטובר 2002, קשרו מנהלי החברות קשר להקמת קרטל, במסגרתו, חילקו ביניהן החברות לקוחות ומכרזים לפי מפתח כמותי, על ידי תיאום גובה ההצעות שהוגשו על ידן במכרזים. מנהלי החברות נהגו ליצור קשר טלפוני תדיר ואף להיפגש מדי כמה חודשים לשם תיאום ופיקוח על התנהלות הקרטל.

התמודדות רשות ההגבלים העסקיים עם התופעה

עד להקמת רשות ההגבלים במתכונתה החדשה, בשנת 1991, חגגו עברייני הקרטל והמונופול. לא היה מי שיפריע להם. לא רשות חזקה ולא ממונה, שהבין את תפקידו האמיתי. החגיגה נמשכה גם בשנים הראשונות שלאחר הקמת הרשות.

לעבריינים לקח כמה שנים לעכל את העובדה, שהם צפויים לביקור של חוקרי הרשות בעסקים שלהם. הביטחון העצמי שלהם היה בשמיים, הם הרגישו חסינים והרשו לעצמם לתחמן את המשרדים שפנו אליהם להגיש הצעות במכרז. תחושת האופוריה של הקושרים להונות, הקלה על מלאכתם של החוקרים.

בכל חיפוש במשרדי העבריינים, נמצאו ראיות מרשיעות. אחד החוקרים שהשתתף בחיפוש במשרדי אחת החברות במסגרת חקירת המכרז של בזק נזכר וסיפר, שמסמך תיאום המחירים עליו הסכימו הספקים, נשלח לילה קודם בפקס ונשאר שם כאילו המתין שנבוא לקחת אותו.

שתיקת החשודים בחקירה לא חסכה מהם את ההרשעה. המסמכים דברו במקום הנחקרים החשודים. הסדרי טיעון נחתמו, במקום הליכה לשלב הוכחות ארוך, מתיש ויקר. העבריינים הפנימו את העובדה שיש להם עסק עם רשות נשכנית, שיודעת את מלאכתה. לאחר כמה חקירות מוצלחות ומתוקשרות, התברר לחוקרי הרשות שהפיקניק נגמר.

עברייני הקרטל המשיכו אמנם לתאם מחירים במכרזים, אך בשיטה אחרת, מתוחכמת, קשה ליירוט ולפיצוח. לא עוד רישומים מרשיעים של תוצאות ההסדרים האסורים. אין יותר פקסים ומיילים. הכל מתבצע בעל פה. מחשש לביצוע האזנת סתר, דיברו פחות ובעיקר בקודים. ימי תור הזהב של החוקרים חלפו מהעולם ונותרה רק הנוסטלגיה. הרשות נדרשה להיערכות מחודשת.

תיקים בודדים שנחקרו ברשות והסתיימו בהרשעה, יצרו אמנם תקדימים חשובים להבנת התופעה של תיאום מחירים במכרזים, מאידך, לא היה בהם די לנפק אומדן ריאלי על היקף התופעה ונזקה האמיתי למשק, השואף לתחרות בריאה ואמיתית.

להשלמת הראיות החסרות, שלא נמצאו ונתפסו בקלות אצל החשודים, שלמדו לנקות אחריהם, הוחלט ברשות להקים צוות מודיעין מיוחד. ברשות הבינו, שרק ריכוז מאמץ מודיעיני שיכלול הפעלת מקורות, האזנות סתר, הסכמי עד מדינה, מתן חסינות ותגמולים למקורות, יש בהם לסכל קרטלים בהתהוותם.

צוות המודיעין יצא לדרכו. במשך מספר שנים נאספו ידיעות, המעלות חשד לתיאומי מחירים במכרזים. הידיעות שהצטברו, טרם הבשילו לפתיחה בחקירה גלויה.

תיק המודיעין של רשות ההגבלים העסקיים

על בסיס התיקים הבודדים שנחקרו ונסקרו קודם,  ובהם הושגה הרשעה בבית המשפט, ועל סמך ידיעות מודיעיניות מגוונות, הוחלט לחבר מסמך עבודה סודי, שישמש את הנהלת הרשות כבסיס לקביעת מדיניות ודרכי פעולה בהתמודדות עם תופעת הסדרים ותיאומי מחירים במכרזים, המונעים תחרות בריאה לתועלת המשק וציבור הצרכנים. מסמך סודי זה הגיע לידי חוקר משרדנו, במהלך ביצוע תחקיר בנושא.

מעיון במסמך מתברר שתופעת התיאום במכרזים, לא רק מדאיגה את הרשות כרגולטור, אלא גם את בעלי המכרז. משרדי ממשלה ותאגידים ממשלתיים, פונים דרך קבע לרשות, בבקשה לחקור חשד אפשרי לתיאום במכרז שלהם.

להמחשת הנטען, מובאת במסמך הסודי, רשימת של תיקים שנחקרו ברשות והובאו גם כאן. לרשימה זו מצטרפת רשימה של ידיעות מודיעיניות, המצביעות על חשד אפשרי לתיאום במכרזים ובהן: רשויות מקומיות המדווחות על חשד לתיאום מכרזים לפינוי אשפה,  במע"צ חוששים מתיאום במכרז לאספקת עמודי תאורה וריבוד כבישים, בתי חולים נחשפים לפי המידע, לתיאום במכרז לאספקת לחם, במכרז של חברת החשמל לאספקת מטפי כיבוי אש, התקבלו ידיעות על תיאומי מחירים, במנהל מקרקעי ישראל הקרקע פורה מאוד לתיאומים בתחום עסקאות נדל"ן, במשרד הביטחון התקבלו ידיעות בנוגע לחשד לתיאומים במכרזים לאספקת מצברים והשחמת תותחים.

לפי המסמך, תופעת התיאום מוצאת את מקומה בכל סוגי המכרזים, הפתוחים, הסגורים והפניות הישירות להגשת הצעות מחיר.

תיאום מכרזים - אומדן נזקים

לרשות ההגבלים, אין מידע מדויק באשר לנזק הכספי הנגרם למשק כתוצאה של תיאום מכרזים בניגוד לחוק. מה שכן יודעים, שלפי נתוני החשב הכללי, היקף הרכישות שביצעו משרדי הממשלה בשנת 2005 על ידי יחידות הרכש באמצעות מכרזים עמד על כ- 25 מיליארד ¤.

לפי מסמך שערך הכלכלן, גבריאל דוד ממנהל הרכש באוצר, עבור דיון בועדת הכלכלה של הכנסת בנושא מכרזים עולה, שהממשלה רוכשת מדי שנה באמצעות מכרזים מוצרים ושירותים בהיקף של כ-30 מיליארד ¤.

אם יוצאים מנקודת הנחה גמישה ביותר, לפיה רק 10% מהצעות המחיר שהוגשו במכרזי הממשלה נקבעו לאחר תיאום בין המתחרים, והמחיר המתואם גבוה ב 20% אזי מדובר על נזק של מעל 2 מיליארד שקלים בשנה.

יש תוצאה אחת ראויה לציון ואפילו ניתנת למדידה, לפי המסמך הסודי של הרשות. חקירות גלויות והתערבות מודיעינית יזומה על ידי נציגי הרשות, גרמו לירידת מחירים משמעותית. סיכול הניסיון לתאם מחירים בין המתחרים, גרם לביטולו של המכרז המקורי. למכרז החדש שפורסם באותה מתכונת, הוגשו הצעות הזולות בעשרות אחוזים, לעומת ההצעות המתואמות בניגוד לחוק.

במסמך מפורטות דוגמאות ולהלן, העיקריות שבהן: במכרז של המדפיס הממשלתי לרכישת מעטפות, ההצעה המקורית והמתואמת עמדה על כ- 820 אלף ¤. לאחר החקירה כנגד יצרני המעטפות, הוגשה הצעת מחיר מתוקנת בסכום של כ- 455 אלף ¤. המדובר על הפרש עצום של כ- 45% במחיר!

בפרשת החניונים בגוש דן שנחקרה על יאח"ה, ההצעות שהוגשו למכרזים לאחר החקירה קטנו גם הם בעשרות אחוזים. במכרזים של אחת הרשויות באזור המרכז, לאיסוף אשפה, הוגשה הצעה במכרז מתואם על סך 19 מליון ¤. לאחר שנודע לצוות המודיעין על החשד לתיאום במכרז, הועברה הידיעה לגורם המתאים.

הידיעה התגלגלה הלאה והגיעה למציעים שלא רצו הפעם להסתבך והורידו את מחיר ההצעה החדשה ל- 9 מליון שקלים. חברת החשמל הוציאה מכרז לניקוי אוניות פחם בנמל אשקלון. ההצעה המתואמת שהוגשה על ידי המתחרים כביכול עמדה על 2 מליון שקל. משנודע לצוות המודיעין ברשות על התיאום, הועברה הידיעה במסלול המתבקש לבעל המכרז, שגרם לספקים להבין שהוא מודע לקומבינה המתוכננת על הגב שלו. המכרז המקורי בוטל ובמקומו הוגשה הצעה בסך 1 מליון ¤.

זה המצב וזו התופעה. הטיב להגדיר אותה הממונה לשעבר יורם טורבוביץ', בקביעתו בעניין מכרז השקעים והתקעים של בזק משנת 1993: בעוד שבתנאי תחרות מציע סביר יגיש את הצעתו הנמוכה ביותר על מנת להגדיל את הסיכויים לזכות במכרז, הרי במקום בו גובש תיאום, המציע הזוכה נדרש להגיש הצעה שתשתלב בנתיבות הקשר שנקשר בין המתמודדים, כך שבעל המכרז יבחר בו.

בו בעת, גם האחרים שלא זכו, חלקם בדרך כלל מובטח אף הוא, בין אם על דרך הסדרת זכייה בעתיד, או בדרך של חלוקת שלל, כסף או שווה ערך לו, כמו קבלת נתח מביצוע העבודות במחיר החוזי המנופח. מכאן, קובע טורבוביץ', שכל תיאום בין מציעים במכרז מטרתו להביא בהכרח לעליית מחירים לעומת הרמה שהיתה מתהווה בתנאי תחרות.

הקמת כוח משימה ברשות ההגבלים

מה עושים? על בסיס הממצאים במסמך הפנימי של הרשות, הוגשה למנהלת הרשות רונית קן, תוכנית עבודה להקמת כוח משימה ייעודי, שיתאם וירכז את המידע מכל משרדי הממשלה המפרסמים מכרזים. ואלו עיקריה של תוכנית הפעולה:

 א. הקמת מערך אופרטיבי לאיסוף מידע ממשרדי ממשלה ורשויות מקומיות.

  1. פעילות מניעה והסברה אל מול הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה וברשויות השונות.
  2. עריכת ימי עיון לחשבים ומבקרים במשרדים הממשלתיים, ברשויות המקומיות ובתאגידים ממשלתיים גדולים ולממונים על עריכת מכרזים בגופים אלו.
  3. איסוף מידע שיטתי ומתמשך, אודות כלל המכרזים של הגופים הציבוריים.
  4. איסוף מידע מהגופים הרלוונטיים על מכרזים עתידיים ומכרזים שפורסמו בהיקפים גדולים, על מנת לאפשר טיפול מודיעיני במקום בו עולה חשד לתיאום.
  5. איתור של עובדים בגופים אליהם מופנים המכרזים, העשויים לשתף פעולה.
  6. הפעלה קבועה של מקורות מודיעין וסוכנים בגופים, אליהם מופנים מכרזים גדולים.
  7. איתור סייענים ומקורות רלוונטיים לתחום הטיפול במכרזים.

ב. קשר ודיווח לרשויות אכיפה אחרות - העברת מידע שוטף לרשויות החקירה הרלוונטיות, כאשר מתבצעות עבירות פליליות נלוות לתיאום במחירים.
ג. סיכול יזום - איתור מכרזים מיוחדים בעלי משמעות ציבורית וכספית משמעותית במיוחד, ריכוז מאמץ מודיעיני סמוי כנגד המעורבים ועצירת המכרז במידה ומתגלות ידיעות המובילות לביסוס     החשד להסדרים כובלים. 
ד. הקמת מאגר מידע מרכזי מיוחד לנושא. במאגר זה יתבצע עיבוד וניתוח של הנתונים הנאספים אודות מכרזים ויוגדרו אורות אדומים, כאינדיקציה לקנוניה שמתבשלת.

האם לתוכנית שכזו יש סיכוי להפוך לריאלית? הכל תלוי במערכת אכיפה יעילה ומרתיעה של רשות ההגבלים העסקיים. בשנים האחרונות לא כל כך מרגישים אותה. מחלקת החקירות נבנית בימים אלו מחדש ועוברת ממקום מושבה הקבוע למשרדי הרשות בירושלים. למנהלת הרשות רונית קן, מחכה עבודה קשה.

 

ליחצו כאן להוספת תגובה
1. מדינה מושחתת
פשוט נורא לקרוא עד כהמ המצב במדינה שחנו נורא. רמאים ושקרנים בכל חור ובכל מערכת, מדינית או פרטית. כולם עושים הכל, דורכים אחד השני ומה לא - והכל בשביל בצע כסף. עובדן ערכים מוחלט ומזעזע. אין פלא ששנואים יהודים בכל מקום בעולם. אנחנו באמת נוראיים.
סגור
הוסף תגובה

ד"ר בגימלאות 27/05/2007 00:10
סגור



סגור