פשיטת רגל

פשיטת רגל - איך מגיעים לשם?

שחקן נבחרת ישראל לשעבר, פליקס חלפון, שנשפט, הורשע וריצה את עונשו בגין ניסיון להבריח קוקאין לישראל, הגיש בקשה להכריז עליו פושט רגל. לטענת חלפון, חובותיו לבנקים מסתכמים בכ-4.4 מיליון שקל, הוא חסר כל, מתגורר בדירת אחותו ונסמך על טוב לבה.  בתצהיר שצירף לבקשה לפשיטת רגל, מפרט חלפון, כיצד העסק למכונות שתייה הידרדר וחובותיו לשוק האפור תפחו למיליון שקל, לאחר שהבנקים סגרו לו את ברז האשראי.

חלפון אינו פושט הרגל היחיד. הוא אחד מהמפורסמים, שפשטו את הרגל ולכן כותבים עליהם. יש כמוהו אלפים. המסעדן והשף אייל שני הוכרז בשנת 2011 כפושט רגל והגיע להסדר עם נושיו. לאחרונה הוחלט לשלוח אותו למאסר בפועל אם לא ישלם את חובו למנהל המיוחד. הסכום גוייס ושני ניצל ממאסר בפועל.

רשימת מרוכזת ומעודכנת של פושטי רגל ניתן למצוא באתר האינטרנט של כונס הנכסים הרשמי.

לא מעט בעלי עסקים קטנים ובינוניים, פשטו את הרגל לאחר מלחמת לבנון השנייה. הקונים הפסיקו להגיע, הזמנות בוטלו, הלקוחות הפסיקו לשלם כי גם הם בצרות. תחזוקת העסקים שחקה את החסכונות והרווחים היפים שעשו בתקופת השקט בצפון. לעסקים אין זכות קיום. הבעלים לא יכולים לשלם את חובותיהם לרשויות המס, לבנקים ולספקים ולכן, מבקשים הם להכריז על עצמם כפושטי רגל. אותו דבר קורה לעסקים נוספים לאחר מבצע "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ומשברים כלכליים עולמיים. 

הבקשה להליך פשיטת רגל, לוקחת את המבקש למסע מוסדר ומורכב של הליכים משפטיים וחקירתיים. נתחיל במסע.  

קיראו מאמר חדש על: הוצאה לפועל חזקה או שוק אפור משגשג

מה זה הליך פשיטת רגל

פשיטת רגל היא מצב בו אדם נפרד מנכסיו ומפסיק להיות הבעלים שלהם. בפועל, לא נשאר למבקש ממה להיפרד. אין לו נכסים. יש לו רק חובות. אין לו ממה לפרוע אותם. הנושים מאיימים להיפרע ממנו. הם פותחים נגדו תיקים בהוצאה לפועל. מגישים תלונות במשטרה. עורכים כנגדו חקירות פרטיות לאיתור נכסים ברי מימוש. החייב לא יכול לעמוד לבד אל מול נושיו. הוא פונה לבית המשפט ומבקש את הגנתו לעכב ההליכים נגדו, לטפל בנכסיו ולהגיע להסדר תשלומים, בחסות בית המשפט.

להדגיש, שלא רק עסק יכול לפשוט רגל. כל אדם החייב כסף, יכול ליהנות מהגנת בית המשפט. עליו להיות מעל גיל 18 וחובו עולה על  15,000 ¤, סכום שמשתנה מעת לעת. לעומת זאת, חברה אינה פושטת רגל. חברה נכנסת להליכי פירוק.

נבהיר, שהליך פשיטת רגל מתנהל במשרדי כונס הנכסים הרשמי. האפוטרופוס הכללי מכהן ככונס רשמי, כמפרק זמני של חברות בפירוק וכנאמן של פושטי רגל עד מינוי מפרק או נאמן קבועים ע"י בית-המשפט. כשמתמנה מפרק לחברה או נאמן לפושט רגל, הכונס הרשמי אמור לפקח על פעולתם ובמידת הצורך מדווח לבית-המשפט או פונה אליו לקבלת הוראות.

בהמשך לתיקון לפקודת פשיטת הרגל משנת 1996, הוקמה בכונס הרשמי יחידת חקירות כלכליות, אשר תפקידה לחקור את
מגישי הבקשות לפשיטת רגל ולהגיש על כך תסקיר לבית-המשפט.

הגשת בקשה לפשיטת רגל

בקשה לפשיטת רגל ניתנת להגשה על ידי החייב בעצמו. מומלץ להסתייע בגורם מקצועי עם ניסיון מוכח בייצוג פושטי רגל, כדי לקבל את ההגנה הטובה ביותר. כמובן שאנו ממליצים להעזר בשרותיו של עורך דין, המתמחה בתחום.

על החייב למלא טופס בקשת חייב למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל. לטופס יצורף דיווח מפורט על חובות ונכסים. החייב יחתום על ויתור סודיות.

הטפסים ימולאו בארבעה עותקים ויוחתמו על ידי עורך דין. בנוסף לסט זה של טפסים ולצילום של תעודת זהות, על החייב להכין תצהיר המגולל את הסתבכותו הכלכלית, שהביאה אותו למצב של פשיטת רגל. כמובן שחשוב להקפיד על דיוק בפרטים.

אין להעלים מידע ולהתחכם. הבקשה תיבדק בקפדנות על ידי נציגי הכונס הרשמי. מידע שקרי יחשוף את המבקש לאפשרות של תביעה פלילית.

פתיחת תיק פשיטת רגל

כשהוא מצוייד בכל הטפסים, על החייב לגשת למשרדי הכונס באזור המגורים. לפתוח תיק ולשלם את האגרה. לאחר התשלום, הכונס הרשמי יקבע על סמך הנתונים שבידיו ובהתחשב בחוק הגנת השכר תשלום חודשי, שיוטל על החייב כתנאי לקבלת עיכוב הליכים.

קביעת התשלום החודשי אינה קביעה אקראית וסתמית. היא תוצאה של חקירת יכולת שעובר החייב על ידי נציגי הכונס, שמעוניינים למצות את גבול יכולת התשלום של החייב. בכוונת הכונס לגרום לחייב להבין, כי מטרתו של הליך פשיטת רגל הנה לאפשר לו לפרוע את כל חובותיו במסגרת גבול היכולת שלו, מבלי לנצל את ההליך ולהתחמק מתשלום חובותיו.

אם יתעורר הצורך להשלים מסמכים נוספים, החייב ידרש לעשות כן ורק לאחר מכן, ינתן לו האישור לגשת לבית המשפט לפתוח תיק פשיטת רגל.

עיכוב הליכים וצו כינוס

לאחר שהחייב מקבל אישור לפתוח תיק בבית-המשפט, עליו לגשת למזכירות, למסור את הטפסים ולשלם את האגרה. משלב זה בהליך, יתכנו שתי אפשרויות.

האחת, לחייב יקבע מועד לדיון בצו הכינוס. תוגש הבקשה לעיכוב הליכים, שהכונס הרשמי אמור להגיב עליה. החייב ימתין עד למועד הדיון.

השנייה, לאחר פתיחת התיק, החייב חוזר עם אישור הפתיחה לנציג הכונס, שמעביר לבית המשפט את הסכמתו למתן צו הכינוס. השופט מחליט האם לתת במעמד זה צו כינוס או לקבוע מועד לדיון בצו. במרבית הבקשות, ניתן במעמד זה צו כינוס.  

פרסום צו הכינוס וקבלת מידע מרשויות

מתן צו הכינוס ומועד אסיפת הנושים הראשונה מתפרסמים ברשומות ובעיתונות. לאחר הפרסום מועבר התיק לממונה על החקירות במשרדי הכונס, שבוחן את התיק ומקטלג את החייב לפי דרגות חוב, מעיר הערות וממנה חוקר אחר להמשך הטיפול.

עם מתן צו הכינוס ופתיחת תיק החקירות בכונס הרשמי, נשלחות הודעות באמצעות מכתבים לכל ההנהלות הראשיות של הבנקים, בנקים למשכנתאות, חברות ביטוח, רשויות המס וכד'. כל דרישת מידע כזו מסתמכת על כתב ויתור סודיות של החייב. במסגרת הודעה זו מקבל הכונס הרשמי מידע מאותם גורמים בנוגע לזכויות / חובות של החייב אצלו.

לא תמיד המוסדות שפונים אליהם מגיבים לדרישה. הכמות העצומה של מכתבים יוצאים, מקשה על ביצוע מעקב יעיל. רק נושה עקשן יכול לעורר מערכות מתרדמתן. וזה מה שקורה בפועל, חרף העומס העצום.

איך שמתקבל מידע על חשבונות בנק, חשבונות ביטוח, נכסים או כספים המוחזקים אצל מקורות שונים, יוצא מכתב מהכונס הרשמי בו הוא מטיל עיקול על הנכסים והכספים, ודורש תדפיסי חשבון, תדפיסי פעולות בכרטיס האשראי וכדומה. הכונס הרשמי לא מממש את נכסי החייב, הואיל ואינו יודע מה הולך עם החייב באותו שלב, מעבר למפורט בטופסי הבקשה שהוגשו.

הנושים הינם מקור מידע לא אכזב עבור הכונס. חייב שנראה על ידי נושה נוהג ברכב, ימסור הנושה את מספר הרכב לנציג הכונס. נכס שנמכר על ידי חייב ונודע על כך לנושה ידווח המעשה ישירות. חייב שפתאום החליט להתגרש ולהעביר לגרושתו הפיקטיבית את נכסיו, יעורר את חשדו של נושה, שירוץ וידווח לכונס על הידיעה המרעישה.

חקירה במשרדי הכונס הרשמי

כחודש וחצי לאחר מתן צו הכינוס, יוזמן החייב לחקירה במשרדי הכונס הרשמי. החייב ידרש להשלים מסמכים הדרושים לחקירתו. החוקר יאמת את נתוני החייב. יציג לו שאלות הקשורות לנכסיו, ישאל אותו שאלות מכשילות כמו, "האם מצאת חנייה לרכב שלך שהגעת איתו לחקירה". מומלץ מאד לא להסתבך בשקרים. המחיר הגבוה לא שווה את השקר הנמוך.

יתכן מצב בו החוקר יזמן לחקירה גם קרובי משפחה ונושים שונים על מנת לאסוף מידע נוסף. בשל העומס העצום על המערכת, כמעט ולא מתקיימים תשאולים ישירים של החייבים. החוקרים מתבססים על מידע שנאסף במסמכים שהתקבלו.

חקירות שטח

בתיקי פשיטת רגל חשובים וגדולים, יופעלו חוקרים פרטיים בשליחות הכונס הרשמי, בתקופה שבין קבלת צו הכינוס לאסיפת הנושים. החוקרים יפתיעו את החייב בביקורי בית, יבקשו להיכנס כדי להתרשם מרמת חייו. אם אין לחייב מה להסתיר, כדאי שישתף פעולה. החוקרים ירשמו את תכולת הדירה, ישאלו שאלות ויכינו דוח מסכם.

במהלך ביקור שכזה, לא מתבצעים עיקולים. אם נודע לכונס, שהחייב עובד למחייתו בניגוד לדיווח שמסר, יבוצע מעקב סמוי אחריו לאימות המידע.

לאורכו של הליך פשיטת רגל, ימשיך לזרום מידע עדכני אודות החייב. המידע יבדק על ידי החוקר של הכונס, עד אשר ישתכנע שיש די במידע להכנת תסקיר לבית המשפט. לתסקיר תצורף חוות דעת לגבי הנסיבות המיוחדות שהביאו את החייב למצבו הנוכחי. לתסקיר חשיבות רבה באשר לאופן בו יתקבלו החלטות בעניינו של החייב. 

 
אסיפות נושים ראשונה ושנייה

מטרת אסיפת הנושים היא להחליט איך להמשיך את הליכי פשיטת הרגל. האם לקבל הצעת הסדר, האם להכריז על החייב כפושט רגל, האם למנות נאמן וכדומה.

אסיפת נושים הראשונה מתקיימת, כשנה לאחר קבלת צו הכינוס. בדרך כלל תתקיים האסיפה במשרדי הכונס הרשמי. נושה יהיה רשאי להשתתף באסיפה, אם הגיש תביעת חוב עד יממה לפני האסיפה. בפועל, נושה מאושר להשתתף באסיפה גם אם הגיש את תביעתו במעמד כינוסה.

על מנת לקיים את אסיפת הנושים יש צורך במניין של לפחות שלושה נושים. אם כל הנושים הם שניים, אז רק שני נושים יספיקו. נושים לא אוהבים להגיע לאסיפות, מחשש שיגיעו לשווא כי האסיפה לא התקיימה בשל חוסר מניין חוקי. לעיתים, שלשה נושים מסכימים שאחד מהם ייצג אותם וזה חוקי.

עבור החייב, אסיפת הנושים הינו מעמד מביך ביותר. החייב עומד מול אש צולבת של שאלות שמוטחות בו על ידי הנושים. חוקר הכונס הרשמי מציג לנושים את מסקנות החקירה שלו, ולנושים יש את הזכות לחקור את החייב, אודות ממצאי החקירה. מידה ולא יהיה מניין חוקי, תידחה האסיפה למועד נוסף. באסיפת הנושים השנייה, תתקבל החלטה בכל מניין.

החלטת אסיפת הנושים

ההחלטה צריכה להתקבל על ידי 51% מהנושים המחזיקים  75% מהחוב, בנוסף לחוות דעת החוקר בסוגיה הנדונה. בשלב זה, אם אין התנגדות, יוכרז החייב, כפושט רגל. נושה שלא מוכן לוותר בצדק על פירעון חובו, יתנגד בתחילה להכריז על החייב כפושט רגל. התנגדותו צריכה להיתמך בנתוני אמת. מחוסר נתונים בנקודת זמן זו, סביר שלא תתקבל החלטה.

במצב זה תידחה האסיפה למועד לא ידוע. התיק ימשיך להתגלגל. אם החייב והנושים לא ילחצו על בתי המשפט, הגלגול והסחבת עלולים להימשך שנים רבות. כל דיון באסיפה יתועד בפרוטוקול מדויק, שיתקבל כראיה בבית המשפט לאמיתות ונכונות הדברים שנאמרו באסיפה.

ניהול הסדר נושים

לאחר שהושלמו ההליכים במסגרת הטיפול בבקשה לפשיטת רגל, מגיע השלב של "חלוקת השלל", לו חיכו הנושים. החייב, הוא זה שמרכז את רשימת הנושים וגובה החוב שאליו נחשף כלפי כל נושה.  כל בעל חוב רוצה את מה שמגיע לו. במסגרת ההסדר המתגבש ברור לנושה שלא יוכל לקבל את כל החוב, לעיתים אפילו לא חלק קטן ממנו. יש סדר קדימויות.

מתחילים לשלם קודם לנושה המובטח. זה הנושה, שבידו מסמך שעבוד על נכס של החייב או שהוא בעצמו מחזיק פיזית בנכס של החייב כבטוחה לחוב הפתוח כלפיו.

כאשר מתעורר מצב בו, ניתן שעבוד על נכס לכמה גורמים, גם כאן נקבע סדר קדימויות להלן: שעבוד ראשון – הולך למס רכוש ומס רכישה. שעבוד שני – למחזיק פיזית בנכס המשועבד. שעבוד ספציפי - שעבוד רשום על נכס מסוים, כמו משכנתא.

ישנם מספר חובות המוגדרים כחובות בדין קדימה. רוצה לומר,  שהנושים הזכאים יקבלו את כספם לפי סדר היררכי כדלקמן:

• שכר עבודה של עובד של החייב, לפני הגשת בקשה לפשיטת רגל
• מס הכנסה ניכויים
• מסים עירוניים
• שכר דירה
• תשלום מזונות שנפסק ע"י ביהמ"ש ולא שולם

ברור לנו, שהסדר נושים הוא חלום רטוב של פושט הרגל ושל חלק מנושיו. החלום הזה לא תמיד מתגשם. נושים חזקים יודעים למנף את עוצמתם וגובים את חלקם היחסי בחוב. לנושים האחרים, הקטנים והחלשים, לא נותר כמעט דבר. לא תמיד צריך לרחם על פושטי הרגל.

יש מהם, שמנצלים לרעה את ההליך, לאחר ש"עקצו" בכל מיני קומבינות את בני המשפחה, מקום העבודה, את הבנקים המלווים ואת בני הזוג שלהם. עליהם צריך להשגיח. אותם צריך לבדוק באופן יסודי לפני שמעניקים להם את הסעד המובנה בהליך פשיטת רגל.