רשלנות רפואית - ככה זה מתחיל

במקום עבודתה הראשון, כמנהלת חשבונות בחברה ליבוא וייצוא של כלים סניטריים, הבינה יהודית, שהיא לא לבד. אין לה מה להסתיר ולהתבייש. הגדלה או הקטנה של החזה, זה הנושא המדובר ביותר בחברה. התוצאות של אחרות הרשימו אותה. הפתיחות לנושא הייתה קשה עליה בהתחלה, אך בהדרגה גברה ההתעניינות. שאלות רבות נשאלו ונענו עם תשובות משכנעות.

יהודית אספה המלצות אודות מנתחים והחליטה להפקיד את גופה בידי, קובי, המנתח המומלץ ביותר. נקבעה פגישה בקליניקה. האווירה נינוחה, מקצועית ומחבקת. ליהודית מוצגים גדלים שונים של שתלי סיליקון. היא בוחרת בטוב ביותר לטעמה ולגופה. הרופא והאחיות לא מספרים לה על הסכנות הכרוכות בניתוח. האופטימיות זורמת, אין מה שיפריע לה. הטפסים מוכנים לחתימה. יהודית חותמת מבלי לבדוק את האותיות הקטנות. לאחר מספר שעות בחדר הניתוח ולאחר מכן התאוששות, נשלחת יהודית לביתה, עם הבטחה שהניתוח עבר בהצלחה ללא כל סיבוכים.

היומיים הראשונים חלפו עם כאבי תופת. התפרים נפתחו, הכאבים הגבילו את תנועתה. ביום הרביעי כשלא יכלה לשאת עוד את הכאבים, התפשטה מול המראה כדי לבדוק מקרוב במה מדובר. עיניה חשכו. בנוסף לתפרים הפתוחים, הבחינה יהודית שהפטמות לא באותו גובה. הפטמה הימנית מוקמה נמוך מהמיקום הטבעי. יהודית נתקפה בפאניקה. מה עושים?

איך ניתן לתקן את הנזק אם בכלל? הפגישות הקשות בקליניקה של קובי, לא הרגיעו אותה. מצבה רק החמיר. היא הרגישה שבגדו בה. הנחמדות של יום הניתוח התחלפה בציניות, אדישות ויותר מדי פורמליות.

"מה את רוצה, הזהרנו אותך מסיבוכים אפשריים. חתמת שאת מבינה למה את נכנסת..." הסבירו לה באדיבות אך בתקיפות. יהודית הבינה שנקלעה למבוי סתום. היא זכרה היטב שלא קבלה הסברים מפורטים. החתימו אותה על טפסים רבים, סמוך לכניסתה לחדר הניתוח מבלי שניתנה לה אפשרות לקרוא אותם בעיון ולהבינם.

רשלנות רפואית - אל מי פונים?

הנתבע, כירורג פלסטי בהכשרתו, הציע לתובעת לעבור ניתוח להגדלת חזה. התובעת עברה כבר ארבעה ניתוחים וככל הנראה תאלץ לעבור ניתוח חמישי, בכדי לשפר את מצב שדיה בעקבות הניתוח הראשון. הנתבע טען כי הוא הסביר לתובעת את הסיכונים שבניתוח הגדלת החזה, אולם בית המשפט קבע כי אין די בהסבר בעל פה, וכי חובה היה עליו לרשום סיכונים אלו במפורש בטופס ההסכמה לניתוח, ומשלא עשה כן הרי שיש לקבל את הטענה כי לא ניתנה הסכמה מדעת לטיפול, בהתאם לקבוע בחוק זכויות החולה. בית המשפט פסק לתובעת 385,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ.

מעודדת מפסק הדין, הדומה בהחלט למקרה הפרטי שלה, החליטה יהודית שיש על מה לצאת למלחמה להוכחת צדקתה ותביעתה לפיצוי הולם על הנזק שנגרם לה באותו טיפול רפואי רשלני. הבחירה בעורך הדין שייצג אותה בתביעתה הייתה פשוטה וזמינה. יהודית, בחרה את אותה עורכת דין שייצגה את התובעת בתיק הנדון לעיל.

ליהודית לא היה מושג לאן היא נכנסת. שאלות רבות הטרידו את מנוחתה וסקרנותה. נעמי, עורכת הדין, פתחה את פגישת העבודה הראשונה, בהסברים עקרוניים על מהות הרשלנות הרפואית, האפשרויות החוקיות להגשת תביעה, הראיות הנדרשות ודרכי הוכחת הנזק, במטרה לזכות בפיצוי הנדרש במסגרת התביעה שתגיש בגין טיפול רפואי רשלני.

ליהודית הוסבר, שרופאים ומוסדות רפואיים נתבעים על ידי מטופלים לא רק בתחום הפלסטי קוסמטי. רשלנות רפואית יכולה להתקיים כתוצאה מאיחור באבחון מחלה או טעות באבחון גידול. קיימת רשלנות של רופא משפחה, רשלנות בלידה או במהלך הריון, טעויות במתן תרופות ובמינון המתאים, מחדלים בניתוחים אשר גורמים לנזק בלתי צפוי ועוד.

מה זו בכלל רשלנות רפואית, שאלה יהודית ועורכת הדין הסבירה לה כי רשלנות רפואית היא למעשה תקלה רפואית, הגורמת נזק למטופל כתוצאה מטעויות בטיפול או מהפרת חובת הזהירות המוטלת על הרופא אשר גרם לנזק.

כדי שתתקיים עילה לרשלנות רפואית נדרשים שלשה תנאים מוקדמים: הפרת חובת זהירות, גרימת נזק וקשר סיבתי בין הפרת החובה של הרופא לבין הנזק הנגרם למטופל.  "לא מבינה את המושגים האלה", התלוננה יהודית. עורכת הדין בחרה להביא דוגמאות להמחשה ולהפשטה, הכיצד רשלנות רפואית יכולה להתבטא במעשה או מחדל בביצוע פעולה רפואית או מסירת מידע שגוי, או בהימנעות מהם.

ראשית, התחילה במקרה הפרטי של יהודית, שעונה על ההגדרה של רשלנות רפואית. עוד דוגמה. אם הרופא לא מסר למטופל מידע כי עליו ליטול את התרופה במינון מסוים, או שקיימת תרופה חלופית וגרם בדיעבד נזק למטופל. יהודית ביקשה עוד דוגמה וקבלה. רופא שטעה באבחנה והמליץ לחולה על ביצוע ניתוח, בעוד שניתן היה להסתפק, בדיאליזה למשך מספר שבועות. ועוד אחת. מנתח עיניים בלייזר שהבטיח לפציינט 100% הצלחה, והותיר אותו עיוור בעין אחת...

לאחר שהבינה יהודית, את המשמעות של הרשלנות, הפכה להיות תכליתית יותר וביקשה לברר, במה זה כרוך. אלו ראיות צריך להביא לבית משפט. מה לוקח בית המשפט בחשבון, בבואו להרשיע את הרופא ולפצות את הנפגע, כיצד מעריכים את הנזק המצטבר כתוצאה מהפגיעה ומה הבסיס החוקי להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

נתחיל מהסוף, הציעה עורכת הדין והסבירה, שמאז ומתמיד היו רופאים רשלנים שגרמו נזקים למטופלים. תופעת הרשלנות הרפואית, לא הופנמה בעבר על ידי הציבור, שלא ידע איך להתייחס למחדלים רפואיים על חשבון גופו ובריאותו. לרופא המשפחה היה מעמד סמכותי. מנהל מחלקה בבית חולים נחשב לאליל. בכלל, הדיאגנוזה של הרופאים נתפסה פעם כדברי אלוהים חיים שאין עליהם ערעור. קוראים לזה רפואה פטרנליסטית. רק הרופא מחליט על סוג ומשך הטיפול בחולה.

התפנית החלה לפני יותר מעשר שנים, עם חקיקת חוק זכויות החולה. אף פעם לא שמעתי על החוק הזה, עדכנה יהודית את עורכת הדין, שהמשיכה להסביר לה, שחוק זכויות החולה מכיר בזכות לאוטונומיה של המטופל על גופו ובשמירה על זכותו להסכמה מדעת על הטיפול.

לפי הקבוע בחוק, על המטפל לתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית. רשומה רפואית תכלול בין השאר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל, מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול. תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית.

לעניין הפרת הזכות של החולה, הסבירה עורכת הדין, שעצם ההפרה, הוכרה בפסיקה כעילת תביעה עצמאית המקנה לנפגע זכות לתביעת פיצויים מהמטפל שהפר את החובה. אם המטופל לא קיבל מידע מהותי אודות הטיפול והוא סובל מנזק תוצאתי, קמה לו עילת תביעה.  

במקרים של תביעה בגין רשלנות רפואית יש להוכיח שהרופא כשל בטיפול שנתן, הפר את חובת הזהירות שהיתה מוטלת עליו, ושהיה עליו כרופא סביר לצפות את אשר קרה כדי למנוע את הנזק. על התובע להוכיח עוד, שקיים קשר סיבתי בין התנהגותו הרשלנית של הרופא לבין הנזק הנטען.

רשלנות רפואית - הערכת נזק וגובה פיצוי

לעניין הערכת הסיכויים והסיכונים, באשר לעמדת בית המשפט במקרה של יהודית, הוסבר לה שבית המשפט בוחן את החלטות הרופא הנתבע, על בסיס ידע רפואי עדכני, שהיה ברשותו בעת הטיפול בפועל בחולה ולא לפי הידע שנצבר, לאחר קרות האירוע הרשלני לכאורה, הנדון בפני בית המשפט.

בתביעת רשלנות רפואית, נדרש בית המשפט להכריע במפגש של אינטרסים מנוגדים. מצד אחד, עומד החולה אל מול הרופא הנתבע, שבידיו הופקדה השמירה והטיפול בגופו של החולה. מאידך, נדרש בית המשפט להגן על הרופא, הנדרש למלא את תפקידו מבלי שתרחף מעליו עננת התביעה המשפטית שבדרך.

שהרי כל רופא, להבנת בית המשפט, עלול לעסוק יותר בהגנה על עצמו מפני תביעות, מאשר להשקיע את מרצו ויכולתו המקצועית במתן טיפול מתקדם וחדשני. לפיכך בוחן בית המשפט את קיום חובת הזהירות לאור נורמות התנהגות הנדרשות מרופא סביר, תוך התחשבות בתפקידו ובחובותיו של הרופא כלפי החולה.

יהודית, נכנסה לעניינים. בהדרכתה של עורכת הדין, החלה להבין ולהעריך את המשמעות וההשלכות של ההליך אליו היא נשאבת. היה ברור ליהודית שהיא הולכת על התביעה ונעמי תייצג אותה. מה שלא היה ברור לה, הכיצד מחשבים ומכמתים את שיעור הנזק במסגרת התביעה. מה לוקחים בחשבון, מה צפוי לה לאחר הגשת התביעה וכמובן, כמה כל הסיפור הזה יעלה לה?

לפני שעורכת הדין צוללת אל תוך התביעה, היא העדיפה לסגור קודם את עניין שכר הטרחה והעלויות הנלוות להגשת התביעה, כדי למנוע אי הבנות מיותרות. מניסיונה ידעה עורכת הדין, שתובעים שמתלהבים להגיש תביעה, שוכחים את ההיבט הכספי הכרוך בכך ונסוגים לאחר שמרבית העבודה כבר בוצעה.

עלויות ניהול תביעה ברשלנות רפואית הן גבוהות. להבדיל מתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שבו ממנה בית המשפט מומחה רפואי להערכת נזקיו של התובע, תביעת רשלנות רפואית מתבררת על פי פקודת הנזיקין, ואז  חייב התובע/ת לצרף לכתב התביעה חוות דעת להוכחת טענותיו. עלות חוות דעת משתנה ממקרה למקרה, מתחום לתחום ומרופא לרופא.

הואיל ולרופאים אסור להתנות את שכ"ט עבור הכנת חוות הדעת בתוצאות המשפט, על התובע לשלם עליה אלפי שקלים לפני תום ההליך המשפטי. בנוסף לחוות הדעת, חייב התובע במימון התביעה וזה כולל את אגרות המשפט וכן אגרות פרוטוקול. גובה האגרה משתנה לפי בית המשפט אליו מוגשת התביעה.

אם התביעה נדחית או נמחקת חייב התובע בהוצאת האגרה, העומדת על 2.5% מסכום התביעה שמשתנה כאמור לפי בית המשפט (שלום / מחוזי). אם הצדדים לדיון הסכימו להליך גישור, עליהם לשאת בהוצאות ושכ"ט המגשר. אם התיק הסתיים בפשרה ע"פ הצעת המגשר, הצדדים פטורים מאגרה.

בתביעות נזיקין מקובל להתנות את תשלום שכר טרחת עו"ד בתוצאות התביעה. אם התביעה נדחית לא מקבל עורך הדין שכר טרחה עבור הטיפול, אלא אם הוסכם בין הצדדים אחרת. אם התביעה מתקבלת, זכאי עורך הדין לשכ"ט בשיעור של 15% עד 22%. שכר הטרחה עולה ככל שהיקף העבודה גדל בהתאמה עד לסיום ההליך. להבדיל מתאונות דרכים, אין הגבלה בדין על סכום שכר הטרחה המקסימאלי אותו רשאי עורך הדין המטפל בתביעת רשלנות רפואית, לגבות מן הלקוח.

איך מגישים תביעת רשלנות רפואית?

יהודית ביקשה שהות בכדי לעכל את הנתונים. ההחלטה הסופית תתקבל לדבריה, לאחר התייעצות פנים משפחתית. כעבור שבוע התקבלה החלטה, שהולכים על התביעה ונושאים בהוצאות הכספיות הנדרשות לניהולה. החוזה נחתם עם עורכת הדין. וכעת הגיע שלב איסוף החומר.

יהודית התבקשה לחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית, כתנאי לאיסוף החומר הרפואי מכל המוסדות הרפואיים שטיפלו בה. על פי החוק חייב המוסד הרפואי המחזיק ברשומה רפואית לשחרר את צילום התיק הרפואי, על פי פניה של המטופל או עו"ד מטעמו, כנגד הצגת כתב ויתור על סודיות רפואית.

על פי חוק זכויות החולה, סירוב להמציא את התיעוד הרפואי למטופל מהווה עבירה פלילית ועלולה לפעול כנגד המוסד הרפואי בתביעה אזרחית. 

לאחר שיתקבל החומר הרפואי, הוא יבדק על ידי עורכת הדין, כדי לברר אם העובדות בתיק רפואי תואמות את התיאור העובדתי שמסרה לה יהודית ואם יש סתירות בין הממצאים בתיק הרפואי לגרסתה.

בשלב הבא עורכת הדין תברר את הסוגיה החשובה מכל, האם יש בכלל עילה לתביעת רשלנות רפואית. זאת תעשה, על ידי הפניית החומר הרפואי לידי רופא מומחה, שילמד את החומר ויגבש את חוות דעתו. במקרה של יהודית, נמצאה העילה הראויה.

אם התביעה לא תוגש תוך 7 שנים, תחול עליה התיישנות. כך בתביעה הספציפית של יהודית. ההתיישנות אצל קטינים מתחילה, להיספר משעה שהקטין הפך לבגיר. בתביעה לנזק מלידה, זכאי התובע להגיש תביעתו עד גיל 25.

אותו דין חל על חסויים וחולי נפש, לגביהם נקבע בחוק שמרוץ ההתיישנות מתחיל מרגע שאינם חסויים ו/או חולי נפש.

ועוד משהו חשוב שעל התובע לדעת בענייני כספים: להבדיל מתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שם מקובל להקדים תשלום על חשבון הפיצויים הסופיים באמצעות תשלום תכוף, הרי בתביעות המתנהלות על פי פקודת הנזיקין, כמו תביעות רפואיות, אין הסדר כזה ולנפגע אין זכות מוקנית לקבל כספים מהנתבע עד לסיום הליכי התביעה. אין האמור מתייחס לזכויות המוקנות על פי תנאים סוציאליים כגון חוק הביטוח הלאומי, חוק הנכים וכדומה.

שיעור הנזק וגובה פיצויים לנפגעי רשלנות רפואית

לגובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית יש קשר ישיר עם שיעור הנזק. שיעור הנזק נקבע על פי אחוזי הנכות אותם מעריכים המומחים הרפואיים השונים. הנכות יכולה להיות נכות רפואית שיש או אין לה השפעה על כושר התפקוד וההשתכרות של הנפגע. שיעור הפיצויים נקבע, לפי הראיות שמביא התובע להוכחת נזקיו בהתאם לנכותו על פי ראשי הנזק השונים כגון: הפסד השתכרות לעבר, הפסד כושר השתכרות בעתיד, עזרה וסיעוד צד שלישי בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים, ניידות, דיור, הוצאות רפואיות וכן הפסד נזק לא ממוני -  דהיינו הכאב והסבל שנגרם לנפגע מהאירוע הרשלני עליו תובעים.

משנתנו כל ההסברים ונבדקו דרכי ההתמודדות עם התביעה, הוחלט להגיש אותה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. התביעה הוגשה נגד המנתח קובי ונגד המוסד הרפואי שהעסיק אותו. לציין,  שעדיף להגיש תביעה נגד המוסד הרפואי (בית-חולים/קופת-חולים) הואיל ותביעה שכזו, מכסה את כל האירועים שאירעו במוסד, כגון פעולות של אחיות, מכון רנטגן, בדיקות מעבדה וכד'. לעומת זאת, תביעה אישית נגד רופא עשויה להוכיח רק את מעשיו של הרופא וממילא לכסות רק חלק מהפעולות שהביאו לנזק.

הנתבעים העבירו את התביעה לעיון וטיפול חברת הביטוח המבטחת אותם בביטוח רשלנות מקצועית. מחברת הביטוח הועברה התביעה לחברת Medical Consultants International - MCI שקבלה ייפוי כוח לנהל מטעמה את התביעה.

עיון ראשוני בפרק הנזק בכתב התביעה, הקפיץ את עורך הדין של MCI, שנבחר לטפל בתיק. יהודית התובעת, התלהבה ככל הנראה מעצם הגשת התביעה ולא הבחינה שהיא נסחפת עם תיאור הנזקים והעצמתם למימדים חריגים במיוחד. כל נזק אפשרי שעלה בדמיונה נכנס לתביעה. עורכת הדין לא הצליחה למתן את תביעתה (ואולי גם לא ממש ניסתה).

הוסבר לתובעת, שהנתבעת תבדוק את טענותיה ועשויה להפעיל חוקרים פרטיים, שיחקרו אודותיה באופן סמוי בכדי לברר את אמיתות תלונתה. וכך היה. המשרד שלנו קבל את התיק לטיפולו. למדנו את התביעה ואת תיאור הנזק כעולה מכתב התביעה.

התובעת התלוננה בין השאר, שעובר לאירוע, נהגה לשחות בים בחורף ובקיץ עם ביקיני שהחמיא לגופה. כיום אינה מסוגלת לעשות כן. אם פעם הלכה עם מחשופים נדיבים היום אינה מרשה לעצמה לעשות כן. הבעל שהיה נלהב משדיה, התקרר ולא נמשך אליה יותר. חיי הנישואין שלה עלו על שרטון. תוכניותיה לדגמן בגדי ים ירדו לטמיון. על כל הנזקים הללו ביקשה פיצוי של 3 מליון שקלים.

לאחר שמשרד החקירות שלנו אסף מידע כללי אודותיה, באמצעות שכנים, קרובי משפחה, חברים ומעסיקים, התגבשה תמונה אחרת, שיש בה לסתור ולהפריך את שיעור הנזק ועוצמתו כנטען. לחיזוק הממצאים שלנו, הוחלט לבצע מעקב קצר אחר התובעת. באחד הבקרים, יצאה יהודית התובעת מביתה על חוף הים בתל אביב וירדה לשחות בחוף. השמש היוקדת לא הפריעה לה. הביקיני הלם את גופה. רבים מהמתרחצים התחילו איתה והיא פלירטטה בלי מעצורים.

דוח סכום החקירה בצירוף תמונות המעקב, הועבר ל MCI. עורכת הדין של יהודית, הוזמנה לדיון בחברה. הסרט הוצג בפניה. בלית ברירה, נאלצה להסכים לפשרה כספית סמלית, הרחוקה מסכום הפיצוי המקורי הנקוב בתביעה.

המסקנה: הישארו צמודים לעובדות לאשורן. אל תתנו לעוצמת הפגיעה הרגשית המוצדקת להשפיע על שיקול דעתכם הענייני, בניפוח שיעור הנזק, מתוך רגש נקמה וחמדנות לשמה. זכרו: תמיד יבדקו אתכם, בעיקר כאשר מדובר בכסף גדול שאף אחד לא רוצה להיפרד ממנו, כמו בתביעת רשלנות רפואית. אלו הכללים.