עורך דין או יחצ"ן

במדינה מטורפת כמו שלנו שהכול בה שפיט, הדרישה לשירותי עריכת דין, נמצאת תמיד בקו עליה. בשבוע שעבר, הוסמכו עוד בוגרים טריים והצטרפו ל 34 אלף עורכי הדין החברים בלשכה. כמות כזו של עורכי דין בישראל, אין לה אח ורע בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה.

אתמול, בדרכך לישיבה דחופה של מועצת המנהלים, היית יותר מדי מרוכז בהחלטות הגורליות שעתידות להתקבל בישיבה ולא בהתנהלות על הכביש וחצית את הצומת ברמזור אדום. שוטר ערני שהיה על משמרתו לכד אותך, רשם לך דוח חמור ושלל את רישיון הנהיגה שלך שלילה מנהלית, עד להחלטת בית המשפט. חברך, שנקלע למצוקה כספית מכאיבה, קיבל הצעה מפתה לשמש בלדר סמים ממכסיקו לישראל. ברדתו מהמטוס עם "החבילה", המתין לו צוות בילוש ממפלג הסמים ביחידה המרכזית. הבלדר נחקר במשרדי היחידה, והובא לבית המשפט להארכת מעצרו.

ברור לך, שגם אתה וגם חברך זקוקים בדחיפות לשירותיו של עורך דין שייצג אתכם. לא סביר שתייצגו את עצמכם בתיק התלוי והעומד כנגדכם. שהרי, מה לכם ולייצוג משפטי. אין לכם את הניסיון והידע הנדרשים. זו לכם הפעם ראשונה להיתקל בצוות בילוש, בית מעצר, חדרי חקירות או בבית המשפט, בהמתנה להחלטה השיפוטית בעניינכם. חברך, ההמום מהסיטואציה אליה נקלע, בוחר בזכות השתיקה. "אני רוצה לדבר עם עו"ד", יבקש מהחוקר, שיתחיל לשחק בזכות הבסיסית שלו וישיב לו, " קודם תענה לשאלות אח"כ נראה". החבר ימשיך את המשחק הכוחני, כי אין לו ברירה אחרת ויחזיר לחוקר, "בלי עורך דין אני לא מוציא מילה".

זקוק לסיוע מיידי של עורכי דין? לחץ לקבלת חוות דעת ללא כל התחייבות:
יעוץ משפטי

אתה לעומת חברך, במצב טוב יחסית. אתה לא בלחץ של חקירה ומעצר. יש לך זמן לחפש עורך דין שמתמחה בדיני תעבורה. מכסימום יש עליך הוצאה של שכירת נהג פרטי. עם הוצאה שכזו קרוב לוודאי שתסתדר. מעמדך ומצבך הכלכלי המשופרים יאפשרו לך לממן את התענוג הזמני של נהג פרטי.

"הפינג פונג" של החוקר והנחקר מגיע למיצוי. "יש לך שתי דקות לשוחח עם עורך דין", מודיע החוקר לחברך העצור. החבר, נרגש מהמחווה כביכול של החוקר. הוא אפילו לא יודע שזוהי זכותו הבסיסית להיוועץ עם עורך דין. האצבע המחייגת נעצרת לפני הטלפון המשרדי, והחבר שואל את עצמו, "רגע, אל מי בעצם אני מחייג. לא מכיר אף עורך דין". ואז, ברגע של מבוכה וחוסר אונים, הוא נזכר, שכל פעם שהוא רואה חדשות בטלוויזיה, ומדווחים על סיפור פלילי עסיסי, הדיווח המצולם מבית המשפט קולט את אותם עורכי דין שעם פתיחת המצלמות, רוכנים אוטומטית על אוזנו של הלקוח שלהם, וכאילו נותנים לו הנחיות חשובות לקראת הדיון המשפטי.

קיראו על: הוצאה לפועל חזקה או שוק אפור משגשג

"איך קוראים לאותו עורך דין, שכל פעם רואים אותו בטלוויזיה לוחש על אוזנו של הלקוח שלו?" שואל החבר את החוקר, "אה, אתה מתכוון לעורך דין מרוז משה" עונה החוקר. "נדמה לי", מהסס החבר ומבקש מהחוקר, " תשיג לי את הטלפון שלו". החוקר עושה לו את הטובה היחידה מאז שנעצר, ונותן לו את המספר של אותו עורך דין מפורסם מהטלויזיה.

שני התרחישים הללו אינם דמיוניים. הם חלק בלתי נפרד ממציאות חיינו הסוערת. הכרוניקה הפלילית תופסת מקום של קבע בכלי התקשורת האלקטרונית והכתובה. עורך דין כמו בעלי מקצועות חופשיים אחרים, מנהל את עסקיו על הבמה התקשורתית. בתי המשפט הפכו לזירת התרחשות משנית.

ההופעה המרכזית משוחקת באולפנים ובמערכות העיתונים. עורכי דין כגון, משה מרוז, דוד יפתח, ששי גז קרן נהרי אלי כהן ואחרים, הבינו מזמן, שמה שיגרום ללקוחות לעמוד אצלם בתור, זה הפרסום. יחסי ציבור או פרסום?

לקוחות לא יבחרו עורך דין שייצגם בתיק ציבורי ומתוקשר, בגלל איזו חקירה נגדית מרשימה, או בגין מאמר מלומד שכתבו ופרסמו באחד מביטאוני לשכת עורכי הדין. נדמה לך, שמרוב התעסקות עם הפרסום העצמי, יחסי ציבור ושיווק למשרד שבראשו הם עומדים, הם כבר שכחו מה זו ליטיגציה, מה זה יעוץ משפטי מקצועי נטו, מה זה לנהל את שלב ההוכחות במשפט.

הם בכלל לא מגיעים לשלבים הללו. הם לא בנויים לנהל תיק מתחילתו ועד סופו, לפי כל השלבים הקלאסיים בניהול משפט. עסקאות טיעון הם יודעים לעשות הכי טוב. בזה הם מומחים. זה לא דורש מהם להפגין את הכישורים הקלאסיים הנדרשים מכל פרקליט, שזו תורתו ואומנותו.

הם פורצים לתוך חיינו, כאשר מדובר בלקוח שלהם שמעניין את כלי התקשורת. הם ישלחו הודעות SMS או ביפרים לכתבים הפליליים ויודיעו להם על הארכת המעצר. הם יקבלו את החשיפה הדביקה, לה הם זקוקים נואשות, לתדלוק מערך השיווק העצמי שלהם. הרייטינג שלהם תמיד בקו עלייה. הכתבים הניזונים מעורכי הדין הללו, ישתפו איתם פעולה בחפץ לב. ככה זה, יד רוחצת יד. הכתבים לא יציקו להם בשאלות מיותרות אודות טיבה ונחיצותה של עסקת הטיעון. עורכי דין מתוקשרים הם האתרוגים של כלי התקשורת. הם מקור המידע המזין את המדורים הפליליים.

מעניין, שהתופעה רווחת בעיקר עם הפליליסטים. זהו תחום הסיקור האהוב על כלי התקשורת. יש בו את כל המרכיבים לסיפור טוב ודרמטי שמוכר עיתונים. את העובדה הזו הפנימו מזמן עורכי הדין היחצ"נים והלוביסטים של עצמם. רוזנשטיין, עמיר מולנר, אלפרון, מאפיה, משפחות הפשע, הסגרות לארה"ב פיצוצי מכוניות ושומרי ראש, אלו מושגים שהציבור מסוגל לעכל ואפילו ליהנות.

לעורכי דין, המייעצים למנפיקים בבורסה לניירות ערך, או לעורכי הדין שעובדים עד צאת הנשמה על חוזים מרשימים ומורכבים בתחום ההגנה על זכויות יוצרים ושמייצגים קרנות הון סיכון, אין את הזמן והאופי לשחק במגרש התקשורתי כמו הפליליסטים. הלקוחות שלהם, מעדיפים את הריחוק מאור הזרקורים. הם רוצים עו"ד שיודע לעבוד קשה ולהביא תוצאה משפטית וחוזית, לא כוכב טלויזיה או יחצ"ן מתוקשר. חוזה והנפקה מוצלחת זו לא כותרת בעיתון, שמחר עוטפים איתה, אתם יודעים מה.

זו לא כתבה חושפנית במוסף סוף שבוע, אותה יזם עורך הדין ששיכנע את הלקוח שלו לעשות סטרפטיז בפני ציבור הקוראים כדי להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט. וזה כמובן לא צילום פוטוגני במסדרונות בתי המשפט. לכל אלה יש אורך חיים קצר שמתנדף במהירות שיא. אין הם מותירים חותם שיש בו ליצור תקדים לדורות הבאים. יחסי ציבור לטווח קצר. לעיתים קצר מדי.

הדור הבא של עורכי הדין המיוחצנים, בחר לדאבוני כי רב, בדרך שהתווה לו דור ההורים. הדור הבא לא היה צריך לחזר על הפתחים של המשרדים המובילים כדי להתקבל להתמחות. המשרד המשפחתי המתין ליורש שרק יעבור את מבחני הלשכה. אותם יורשים צעירים שנכנסו לנעליים הפליליסטיות של הוריהם, לפחות אלה המתוקשרים, לא הביאו משב רוח רענן ואחר של עשייה משפטית טהורה.

נדמה לך שהם יותר למדו פרסום, יחסי ציבור ושיווק מאשר משפטים. שהם לקחו יותר קורסים בעמידה מול מצלמות ומיקרופונים מאשר בדיני חוזים. הבן של... הבת של... מחליפים בהדרגה את ההורים שהמציאו את הפטנט של הפעלה מתוחכמת ומניפולטיבית של אמצעי התקשורת לטובתם האישים ולא תמיד, ככל הנראה, לטובת הלקוח הלחוץ והתלוי לחלוטין בעורך הדין שלו.

לחבר הבלדר, שממתין לדיון בהארכת מעצרו ולמנהל שרישיונו נשלל ממנו הייתי ממליץ, שלא להתקשר לאותם יחצנים, שגם למדו במקרה משפטים, כדי שייצגו אותם. אנו נמצאים בקשר יום יומי עם מבחר עצום של עורכי דין, מקצועניים אמיתיים, שעושים מלאכתם נאמנה ובצנעה ומביאים את התוצאות הטובות ביותר ללקוח שלהם.

עורכי דין מקצועיים ומנוסים, הפועלים בלי כל ליווי תקשורתי מנופח ומוגזם. השימוש באמצעי התקשורת חייב שיעשה במשורה ולתכלית ראויה, שהיא כמובן טובת הלקוח ולא טובת פרסומו ושיווקו של אף עורך דין. תזכרו את זה.

עורך דין מקצועי עוסק בעריכת דין, במשפט, בעריכת כתבי טענות, בליטיגציה ובייצוג לקוחו בערכאות השונות בבית המשפט. עו"ד מקצועי אינו חייב להיות חברם הקרוב של עיתונאים, אנשי יחסי ציבור ותקשורת. חשוב להבין ולהפנים כי פרקליט המתמחה ביחסי ציבור אינו בהכרח עורך דין המתמחה בייצוג משפטי.

הנכם מוזמנים לבקר בפורום חקירות ולהתייעץ, בין השאר, עם עורכי דין מומחים, שישמחו לסייע בכל בעיה משפטית רלוונטית.

עורך דין או יחצ"ן - עו"ד או יחסי ציבור