צחנה עזה קידמה את פני הנכנסים לחדר המדרגות בבניין המשותף ברחוב פרישמן בתל אביב. "מה זה הריח המשונה הזה" שאל מר בנימין את שכנו מהדלת ממול. "לא יודע. בחיים לא נתקלתי בדבר כזה" השיב השכן. "הריח הזה מוכר לי. זה מריח לי כמו גוויה", השיב מר בנימיני.
השניים החליפו מבטים נבוכים ושניהם, ללא מילים, כיוונו מבטם לעבר דלתה של גברת ישראלי, מקומת הקרקע. הדפיקות על דלת דירתה לא נענו. הדלת הייתה נעולה. הגרוע מכל החל לקבל משמעות.
השכנים החליטו לקחת יוזמה והתקשרו מידית למשטרה. דלת הדירה נפרצה. השוטרים ונציגי מד"א פרצו פנימה. גברת ישראלי הייתה מוטלת על מיטתה ללא רוח חיים. הרופא קבע את מותה. הדירה הוכרזה וסומנה כזירת פשע. הגופה נלקחה לאבו כביר, לבירור נסיבות המוות. הפתולוג קבע בניתוח שלאחר המוות, כי המדובר במקרה מוות טבעי.
מאמצי המשטרה לאיתור קרובי משפחתה, כדי להודיע על דבר מותה וזיהוי גופתה, העלו כי המדובר באשה ערירית כבת 85, שלא נישאה מעולם ולא ילדה ילדים. בביתה נמצא רכוש רב, כסף מזומן, תכשיטים, תשמישי קדושה וחפצי אומנות יקרי ערך. לא נמצאה כל צוואה של המנוחה.
מה עושים עם הרכוש הרב שנמצא בדירת המנוחה? אל מי פונים בהעדר צוואה, באשר לגורל הירושה שהותירה המנוחה?
לפי החוק בישראל, משלא נמצאו יורשים בנסיבות דנן, עיזבון המנוחה עובר לניהול האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, עד אשר ניתן לשחרר אותו לטובת יורשים חוקיים של המנוחה, או למי שיוכיח בעלות על הנכסים העזובים. שמות בעלי העיזבון מתפרסם ברבים, והטוענים לבעלות על הרכוש מכוח היותם יורשים חוקיים, מוזמנים לפנות למשרדי האפוטרופוס הכללי, כדי להוכיח את זכאותם לקבל את העיזבון.
בחורף 2003 נודע לדימיטרי קוזניצוב (שם בדוי) אודות העיזבון של גברת ישראלי. מבלי לחשוב יותר מדי, החליט דימיטרי, שזו הזדמנות פז להתעשר בקלות. הוא שם פעמיו לעבר משרדי האפוטרופוס הכללי בתל אביב, לא הרחק ממקום מגוריו, והגיש בקשה לשחרר את הנכסים העזובים לטובתו, מכוח היותו יורש חוקי לכאורה. הבקשה נבדקה על ידי המחלקה לניהול וגילוי רכוש ועוררה את חשדם של הבודקים באשר לאמינותה ונכונותה. האפוטרופוס הכללי, החליט שיש מקום לבצע חקירות פרטיות אודות בקשתו של דימיטרי לשחרור העיזבון. משרדנו מונה על ידי האפוטרופוס הכללי, לביצוע חקירות כנדרש.
חקירות סמויות שנערכו העלנו כי, דימיטרי עובד כמאבטח באתר בנייה ביד אליהו. אשתו עבדה כעורכת בעיתון הרוסי "ווסטי". בעברו, כך הצהיר בבקשה בפני האפוטרופוס, עבד כמדריך תיירים באוקראינה, ממנה עלה לישראל לפני עשר שנים.
צוות החוקרים התלבט ממושכות, איזה סיפור כיסוי לבנות בנסיבות אלו, כדי להפריך או לאשש את נכונות טענתו כיורש החוקי של המנוחה. בתום דיונים בין חוקרים פרטיים במשרדנו, הוחלט לפרסם מודעת דרושים בעיתון "ווסטי" בזו הלשון: "דרוש מדריך תיירים מוסמך לאתרי תיירות באוקראינה. העונים על הדרישות מתבקשים לשלוח בפקס את קורות החיים וטלפון ליצירת קשר, לצורך ראיון אישי".
ימים ספורים חלפו וההימור הצליח. דימיטרי או אשתו קראו את המודעה וקורות החיים שלו הגיעו למספר הפקס שפורסם במודעה. נקבעה עמו פגישה בבית קפה בקניון "עזריאלי". בפגישה נמסר לו על ידי החוקרים, שקבוצה של אוליגרכים יוצאי שירות הביון הרוסי, מתכננת טיול לבני משפחותיהם באתרי התיירות הנחשבים ביותר באוקראינה. דימיטרי נלהב מאוד מהצעת העבודה האטרקטיבית, "זה נשמע מאוד מעניין. אני האיש המתאים ביותר למשימה הזאת", הסביר לחוקרים הפרטיים שישבו מולו.
כדי להגביר את המוטיבציה של דימיטרי, לחשוף את הסיפור האמיתי שלו ושל משפחתו, הובהר לו, שלפי דרישת הלקוחות שלנו, שהנם רגישים מאוד לכל אדם זר שנמצא בסביבתם ומקפידים שבעתיים על מידור. הסברנו לו כי עליו לשתף אותנו בכל פרט הקשור לבני משפחתו ולעיסוקיו האמיתיים בעבר.
מלכודת הדבש נטמנה ודימיטרי נשאב אליה כמו פרפר. עניין הירושה של גברת ישראלי, לא העסיק אותו באותה פגישה. דימיטרי התחיל לזמר ולמסור מידע באופן חופשי. אילן היוחסין של משפחתו נפרש בפנינו. הפגישה צולמה באמצעות מצלמה נסתרת והוקלטה בסמוי. בסיום הפגישה לחצנו ידיים והבטחנו לדימיטרי לבדוק את נכונות המידע ולחזור אליו עם הצעה קונקרטית.
במשרד החקירות שלנו, שמענו את ההקלטות. תמללנו את השיחה וכתבנו דוח חקירה מסכם, החושף את פיברוק אילן היוחסין מבית היוצר של דימיטרי, המנסה לקשור אותו לכאורה כיורש חוקי של המנוחה. הדוח נשלח ללקוח, מזמין החקירה. מיותר לציין, מה רבה הייתה הפתעתו והערכתו של האפוטרופוס הכללי, לנוכח ממצאי החקירות שהובאו בפניו.
דימיטרי קוזניצוב, המתין נרגש לשתי החלטות גורליות מבחינתו. האחת, הצעת עבודה כמדריך תיירים והשנייה, זכייה בעיזבון רב ערך. ההמתנה המרגשת לא נמשכה יותר מדי זמן. באחד הימים, כעבור שבועיים, חזר דימיטרי לביתו בסוף יום עבודה, פתח את תיבת הדואר ומצא מעטפה שעליה הכתובת: "משרד המשפטים – האפוטרופוס הכללי".
"מה קרה עכשיו. מה רוצים ממני", שאל את עצמו, ואז נזכר בירושה שהוא עומד לזכות בה. המעטפה נפתחה בהתלהבות. המכתב נשלף, ואז חשכו עיניו:
לכבוד מר קוזניצוב דימיטרי,
"בקשתך לשחרור העיזבון נדחתה על הסף! חקירות שנערכו העלו כי הפרטים שמסרת בבקשה לשחרור העיזבון כוזבים.
הוגשה נגדך תלונה במשטרת ישראל, בגין זיוף מסמך וניסיון לקבלת דבר במרמה."
המום מתוכן המכתב, לא מצא מנוח לנפשו. "הלכה הירושה", קונן דימיטרי. נותר לו רק להתנחם בעבודה החדשה שמחכה לו, כמדריך תיירים באוקראינה. להערכתנו, לעולם לא הצליח לקשר בין הפגישה שנערכה בקניון "עזריאלי" עם חוקרים פרטיים ממשרדנו, לבין מכתבו של האפוטרופוס הכללי. דימיטרי ממתין עד היום לצאתו למחוזות ילדותו. שימתין.
מאת: אורי שטרית
מאמרים אחרונים 