כפי שהבטחנו, אנו חוזרים לשתף אתכם הגולשים, בחקירות הראשונות של עבירות מחשב שבוצעו ביחידה הארצית לחקירות הונאה. בכוונתנו, לאפשר לכם הצצה לתקופה אחרת, בה נאלצנו אנו החוקרים, להתמודד עם אמצעים דלים וידע מצומצם ביותר עם עבריינים שהתמחו בביצוע עבירות מחשב.
יואב בן יהודה (שם בדוי) אב לחמישה ילדים, התגורר בדירה קטנה עם משפחתו בפתח תקווה. אשתו, עקרת בית שהתמסרה לטיפול בילדים. יואב, הועסק אז, לפני כ 15 שנה כמנהל חשבונות זוטר, בחברה להשמת כוח אדם ברמת גן.
תנאי המגורים הקשים והשאיפה לבית צמוד קרקע באחת ההתנחלויות בשומרון, הובילו את הזוג בן יהודה להחלטה המשמעותית בחייהם, לקחת משכנתא גדולה מבנק טפחות ולרכוש את בית חלומותיהם בשומרון. טופסי הבקשה למשכנתא נשלחו לבנק. הערבים להלוואה מקרב בני המשפחה והחברים הקרובים חתמו על הבקשה. הדירה בפתח תקווה נמכרה במחירי שפל. בקיץ 1987 עקרה משפחת בן דוד לשומרון. הילדים נקלטו במוסדות חינוך ביישוב. אם המשפחה החלה לעבודה כסייעת בגן ילדים ויואב המשיך לעבוד באותה חברה.
השנים חלפו והצרכים גברו. המשכנתא החלה להעיק על התקציב המשפחתי. יואב החל לקחת הלוואות מבני המשפחה ומלווים פרטיים. הבנק סגר את הברז. יתרת החובה בבנק פרצה מזמן את מסגרת האשראי המאושרת. הילדים שילמו את מחיר המצוקה ולא יצאו לטיולים מטעם בית הספר. במקרר נותרו מצרכים בסיסיים ביותר. הנושים לחצו על יואב לסלק את חובותיו. משפחת בן יהודה היתה בלחץ בלתי נסבל. "ככה אי אפשר להמשיך", החליט יואב. "המשפחה חשובה לי יותר מכל. לא אתן לה לשקוע בגלל חוב כספי". כך רצה להאמין.
ואז, החליט יואב לעשות מעשה. במודע ובתכנון מראש, הכניס עצמו יואב למועדון עברייני המחשבים. כמנהל חשבונות ידע היטב לנצל פירצת אבטחה והיעדר בקרה ראויה במערכת התשלומים של החברה בה עבד. וכך הוציא יואב במרמה 300 אלף שקלים מהחברה.
החברה העסיקה עובדים זמניים. כל עובד חדש שהגיע לחברה, חתם על טפסים בהם רשם בין השאר את פרטי חשבון הבנק שלו להפקדת השכר החודשי. לאחר שעובד עזב את החברה כעבור מספר חודשי עבודה, יואב לא מחק את שמו ופרטיו האישיים ממערכת התשלומים, כפי שנדרש לעשות על ידי הממונים עליו. אותם עובדים זמניים שעזבו, סומנו זה מכבר על ידי יואב כיעד, שעליו תיבנה התשתית לקומבינה המתוכננת.
ליואב נותרו שלשה חשבונות רדומים בכמה בנקים. החשבונות היו על שמו בנפרד ועל שם אשתו. יואב העריך, ששלשה חשבונות לא יספיקו לביצוע מזימתו, לפיכך, ביקש משני חבריו לישיבה התיכונית בה למד, לפתוח עוד שני חשבונות בנק חדשים, מבלי לשתף אותם במטרה האמיתית.
מתוך מערכת התשלומים הממוחשבת, שלף יואב את תלושי השכר של חמישה עובדים זמניים שעזבו את החברה לפני מספר חודשים. לאותם עובדים שלא קיימים כלל, הכין תלושי משכורת פיקטיביים וביצע את ההפקדות לחשבונות שפתח מראש. בתחילה, הכין משכורות בגובה המקובל כדי לא לעורר את החשד. לאחר שמונה חודשים של הפקדות לחשבונותיו מבלי שאף גורם בחברה הרגיש בנעשה, אזר אומץ והכפיל את המשכורות הפיקטיביות שהופקדו בחשבונותיו.
תאבונו לא ידע גבול, והמשכורות שולשו. מערכת הבקרה של החברה נרדמה בשמירה ולא עלתה על העוקץ הממושך פרי יוזמתו של יואב, עבריין מבית. כמו תמיד, כאשר מערכות הבקרה והאבטחה לא מתפקדות כראוי, יד המקרה חושפת את מעללי העובדים, כדוגמת יואב.
לאחר כ- 10 חודשים נגדעה באחת חגיגת הגזל של יואב. היה זה בחורף 1991. יואב הגיע לעבודה חולה. הוא לא חשב להפסיד יום עבודה ולקחת חופשת מחלה. "הקומבינה עובדת, למה להפסיק אותה", חשב לעצמו. באחת מיציאותיו הרבות לשירותים באותו יום, הבחינה מזל שרעבי (שם בדוי) מנהלת חשבונות שישבה באותו חדר עם יואב, שעל מסך המחשב שלו הוכנה משכורת לעובד שהיא קלטה אותו ושעזב את החברה לפני מספר חודשים.
המומה מהגלוי שלפניה, בדקה שוב את מערכת התשלומים וגיוס עובדים כדי לוודא, שאינה שוגה בחזיון תעתועים. לאחר שהוברר לה באופן סופי, שעובד זה לא שב לעבודה ואכן עזב כאמור לפני מספר חודשים, רצה נרעשת למנכ"ל החברה. הדלתות נסגרו. מנהל הכספים הוזמן בדחיפות לחדר ומיד הוחל בשחזור כל ההפקדות שיצאו מהמחשב של יואב, שלא היה מודע כלל לנעשה.
תוך מספר שעות, הוכן דוח מפורט שהצביע על תשלומי משכורות לעובדים, שהפסיקו מזמן לעבוד בחברה. למנכ"ל החברה לא הייתה סמכות חוקית לבדוק את זהות בעלי החשבונות בהם הופקדו המשכורות הפיקטיביות. בהתייעצות עם היועץ המשפטי של החברה, הוחלט להגיש תלונה רשמית, בגין חשד להוצאת כספים במרמה מהחברה דרך המחשב. התלונה התקבלה במרחב דן של המשטרה. קצין החקירות באותה עת, סנ"צ בן ישי, לא ידע מה לעשות עם התלונה, שהרי, טרם הוכשרו חוקרים מתאימים, בתחנות המשטרה בכדי להתמודד עם עבירות מחשב.
כחודש לפני התלונה, הרציתי בפני קציני חקירות במרחבים ובמחוזות, אודות התופעה של עברייני מחשב, שתפסה תאוצה באותם ימים. סנ"צ בן ישי שנכח באותה הרצאה, המליץ בפני מנכ"ל החברה הנפגעת, לפגוש אותי עם כל המסמכים שצורפו לתלונה.
עיון קצר בחומרים שהוגשו הספיק לי, כדי להבין את שיטת הביצוע של העבריין יואב בן יהודה. למחרת היום, זומן החשוד לחקירה במשרדי היחידה. בחקירה ניסה כרגיל להתחמק ולהסיר מעליו כל חשד. חשיפה הדרגתית של הממצאים שיכנעה אותו, שאין מנוס מלשתף פעולה ולהודות במיוחס לו. וכך היה. במשך שעות של גביית הודעתו, סיפר החשוד בן יהודה על מעלליו. עוד באותו יום נעצר ל-3 ימים נוספים בפקודת בית המשפט, כדי לאפשר את חקירת השותפים האחרים לעבירה ולמנוע את שיבוש החקירה.
עבודה מאומצת של הצוות בתקופת מעצרו, הביאה לאיתור וחקירה של המעורבים, שקשרו קשר יחד איתו לפתוח חשבונות ולקבל את עמלתם. כל המעורבים הודו במיוחס להם.
לאחר מספר חודשים, הוגש כתב אישום חמור כנגד יואב ושותפיו לדבר עבירה. בעצת עורך דין ששכר הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות. ההסדר אושר על ידי בית המשפט שגזר על יואב שנה וחצי מאסר בפועל. השותפים הגיעו גם הם להסדר טיעון, הורשעו בביצוע עבירות מחשב וקבלו מאסר של חצי שנה בפועל, שהומר בעבודות שירות.
מאת: אורי שטרית
מאמרים אחרונים 