איתור קרקעות של נספי שואה ויורשיהם בישראל

בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה, דהיינו במהלך שנות העשרים והשלושים, יהודים רבים מרחבי העולם רכשו במדינת ישראל אדמה מידי התושבים הערבים או הטורקים, מתוך אידיאולוגיה ציונית. בשנת 1939, שטחים אלו נתפסו על ידי הבריטים, והוכרזו כרכוש אויב. לימים זכויותיהם של היהודים על הקרקע חזרו לידיהם, אולם רבים מבעלי הקרקעות נספו בשואה ויורשיהם נתקלים בקושי רב בעת איתור קרקעות אלו.

החל משנת 1944 הועברו השקעותיהם של היהודים (כספים ופיקדונות) לאחריותו של האפוטרופוס הכללי, ואילו נכסיהם של אלו נשארו בידיהן של החברות והעמותות שתיווכו במכירת הנכסים ליהודים אשר לא זכו לממש את העסקה.

עם תום מלחמת העולם השנייה, נוצרה מציאות בה בעליהן החוקיים של אותם השקעות, או אותם נכסים נרצחו בשואה ואינם תובעים את זכויותיהם, אך ליורשיהם לגיטימציה מלאה לתבוע בעלות על הקרקע. הבעיה מתחילה, כאשר אין להם מושג על קיומן של קרקעות אלו עד שביום בהיר אחד פונה אליהם חברה העוסקת באיתור קרקעות של נספי שואה ומודיעה כי בתמורה לאחוז מסוים משווי הקרקע תמסור לידם מידע אודות האדמה שבבעלותם.

איתור קרקעות על ידי האפוטרופוס הכללי

נכסים עזובים מוחזקים על פי חוקי מדינת ישראל על ידי האפוטרופוס הכללי. על פי חוק זה, מוגדר נכס עזוב כנכס אשר נמצא בתוך תחומי מדינת ישראל, ואשר לא נמצא מי שרשאי לנהוג בו מנהג בעלים או שבעליו אינו ידוע.

על האפוטרופוס הכללי מוטל תפקיד מציאת אותם נכסים עזובים ותפיסתם, איתור מידע אודות בעליהם והשבתם ליורשיו. אולם, כאמור, גם גופים פרטיים עוסקים במלאכת איתור הקרקעות ובמקומות בהם האפוטרופוס הכללי כושל – נוצר עבורם פוטנציאל לרווח כלכלי לא קטן.

נכסי הממונה המנדטורי על רכוש האויב

נכסים אשר הוחרמו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה על ידי המנדט הבריטי (נכסי מקרקעין וכספים), השייכים לתושבים או אזרחים של מדינות אשר היו נתונים תחת השלטון הנאצי. רכוש זה הועבר עם הקמת המדינה למשרד האוצר, ומאוחר יותר הועבר לידיו של אפוטרופוס לצורך איתור בעליו החוקי.

נכסים עזובים אשר התקבלו מגופים הקשורים בסוכנות היהודית 

על פי ההסכם אשר נחתם בשנת 1980 בין החברה להכשרת היישוב לבין האפוטרופוס הכללי, כל הנכסים של הנעדרים אשר היו בידי החברה יועברו לטיפולו של האפוטרופוס. בנוסף, בשנת 1983, פורקה חברת "קהילת ציון" האמריקאית אשר נוהלה על ידי קרן היסוד, ממנה רכשו יהודים נכסים וקרקעות, ואלו הפכו לנושי החברה. זכויות התביעה (כנגד חברת קהילת ציון עבור הנכסים אשר נרכשו) של הנושים אשר לאחר מלחמת העולם השנייה הוכרזו כנעדרים או של יורשיהם, הועברו גם הם לידי האפוטרופוס הכללי.

התנהגות האפוטרופוס עם נכסים של קורבנות שואה

האפוטרופוס מחזיק על פי דברים אלו, בנכסים רבים השייכים כנראה לקורבנות השואה. על פי הכרזתו הרשמית של האפוטרופוס, אין בידיו כל מידע המעיד על בעליו של הנכס העזוב, ואין באפשרותו לקבוע כי נכס זה או אחר אכן שייך לקורבן שואה ומה עלה בגורל משפחותיו ויורשיו החוקיים. עם זאת, מצהיר האפוטרופוס על כוונותיו בבחינה פרטנית של התיק, ובניסיונות לדלות את המידע על פי חתכים המעידים על כך כי:

• תקופת רכישת הנכס הייתה קודמת למלחמת העולם השנייה, או לפני תום המלחמה
• הנכס נרכש על ידי תושב מדינה אשר הייתה נתונה תחת השלטון הנאצי
• לא היו פניות קודמות לתביעה על הזכויות על הנכס

בתהליך איתור הקרקעות הללו, איסוף אינפורמציה מסוג זה יכול להצביע על האפשרות כי אכן הנכס השתייך לקורבן שואה, אך אינם קובעים כי לא קיימים יורשים לנכסים אלו, וקיימת האפשרות עבור היורשים לפנות בתביעה אל האפוטרופוס לשחרור הנכס והעברתו לבעלותם. אלא שלשם כך, עליהם לדעת על קיומו של הנכס ועל זכויותיהם עליו.

גופים פרטיים העוסקים באיתור קרקעות של נספי שואה

כאמור, אותם גופים העוסקים באיתור קרקעות אלו, ככל גוף כלכלי פועלים למען רווח כספי. בעלי הקרקעות – יורשיהם של נספי השואה, לא תמיד מודעים לקיומן, עד שביום בהיר אחד פונה אליהם חברה שעוסקת באיתור קרקעות מעין אלו ואומרת להם שאותרה בישראל קרקע ששייכת להם ושבתמורה לאחוזים משוויה – יימסר להם כל המידע על אותה קרקע. בפני בעלי האדמות הללו קיימת גם אפשרות לאתר את הקרקע בסיוע של משרד חקירות וכך לא יאלצו להיענות לדרישותיהם של אותם גופים ולהיפרד מאחוז ניכר משווי הקרקע.

משרד חקירות מקצועי, בעל ניסיון ויכולת מוכחת בפעולות איתור קרקעות ונדל"ן יוכל לסייע לכם ולבצע חקירה מקיפה, אשר תספק את כל המידע אודות הנכסים שירשתם וזכויותיכם. אם אתם רוצים לבדוק ולאתר קרקעות של נספי שואה, אל תהססו לפנות אל משרדינו עוד היום. על מנת לפנות, להתייעץ ולקבל סיוע מיידי ליחצו: יצירת קשר