המדען החמדן

מאת: אורי שטרית

דוד רבינוביץ' (שם בדוי) ידע משחר נעוריו מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול. כל מה שמתעופף בשמים עניין אותו. חלליות, לוויינים, מטוסים ללא טייס, עב"מים, הליקופטרים ופצצות חכמות.

כמדען חובב וצעיר, השתתף בחוגים לנוער שוחר מדע ובלע בשקיקה את כל הספרות המקצועית, העוסקת בחלל החיצון. לאחר סיום שירותו בחיל האוויר, החל ללמוד בטכניון במגמת אוירונאוטיקה. איך לא. את לימודיו סיים כצפוי בהצטיינות. לציידי הכישרונות של התעשייה האווירית נודע על הסטודנט המבריק. פגישה אחת עם מנהל משאבי אנוש של החברה, שכנעה אותו לחתום על חוזה העסקה מפתה במיוחד.

רבינוביץ' הוצב כמהנדס פיתוח, באחת מחברות הבת שהתמחתה בפיתוח טילים. השנים חלפו. כוכבו דרך. הפיתוחים שלו הוצגו בתערוכות בינלאומיות. לקוחות מכל העולם חתמו על חוזים שמנים עם התעשייה האווירית. רבינוביץ' קיבל בתמורה בונוסים נכבדים, שהעשירו את חשבון הבנק שלו. החברה עודדה אותו להיפגש עם כל ספק בחו"ל. שלחה אותו להציג בתערוכות מובילות בעולם, ולא חסכה בהוצאות טיסה במחלקה ראשונה ואירוח בבתי מלון יוקרתיים.

התעשייה האווירית נתונה לפיקוח והנחייה ביטחונית של משרד הביטחון. בחורף 1991, התקבלה ידיעה מודיעינית ביחידה הארצית לחקירות הונאה. לפי לשון הידיעה , "דוד רבינוביץ' מקבל שוחד בסכומים גבוהים מאחד הספקים של התעשייה האווירית. כספי השוחד מופקדים בבנק בשוויץ". באותה עת שימשתי כראש צוות חקירות ביחידה. הידיעה הועברה אלי להמשך טיפול וחקירה.

התחלנו באיסוף חומר רקע אודות החשוד. החומרים נאספו מכל מקור אפשרי שאליו הייתה לנו נגישות. אותרו והופעלו מקורות מידע ממקום עבודתו. חקרנו בחשאי את כל הגורמים שהיה בידם להעשיר את המידע המודיעיני. התברר לנו, שמדובר במנהל מקצוען בעל שם עולמי בתחומו. יריבים אישיים ומקצועיים לא היו חסרים לו. האופי הקשה שלו והדרישות הבלתי סבירות מהכפופים לו, יצרו סביבת עבודה מתוחה ולא נעימה. התחלנו להבין בצוות החקירה, שיש לנו עניין עם אגוז קשה לפיצוח. לא יקל עלינו לשבור אותו בחקירה ולגרום לו להודות במידע המפליל לכאורה, המיוחס לו.
 
נתון נוסף שידענו עליו לא שיחק לטובתנו. מחקירות מעמיקות שערכנו התברר עוד, שכספי השוחד הופקדו בחשבון בנק בשוויץ. שלא כמו היום, את הסודיות הבנקאית השוויצרית לא ניתן היה לפצח. רק בעל החשבון יכול היה לבקש פרטים על מצב החשבון. שברנו את הראש לא מעט, בניסיון למצוא מוצא מהסבך אליו נקלענו. ידענו, שעם קליינט כזה, חייבים לנקוט בתחבולה מתוחכמת, שתגרום לו לחשוף את הנעשה בתוך חשבון הבנק שנפתח על שמו בשוויץ. איך הצלחנו בכל זאת לפצח את החשוד הקשוח והבוטח בעצמו?

בהמשך להערכת מצב שנעשתה על סמך כל הממצאים שנאספו למדנו, שהחשוד שלנו יהיה מוכן לדבר על הפרשה עם כל גורם בטחוני, העיקר שלא יסתבך בחקירה פלילית על כל השלכותיה האישיות והציבוריות. עם הרעיון הזה באנו לאחד הבכירים במערכת הביטחון, שערך בעבר ביקורות ופיקוח ביטחוני בחברה של החשוד ואף הכיר אותו באופן אישי. הבכיר שותף בסוד העניין ותודרך ביסודיות, כיצד לתשאל ולדובב את החשוד שלנו.

הפגישה בין הבכיר לחשוד התקיימה במתקן בטחוני וסודי במרכז הארץ. הפגישה צולמה והוקלטה בחשאי. הבכיר שיכנע את החשוד שלנו, שעדיף לו לגמור את הסיפור בתוך המערכת הביטחונית ולא להסתבך בחקירה פלילית. מלכודת הדבש עבדה מעבר לצפוי. החשוד הבין משום מה, שאם ימציא את כל תדפיסי חשבון הבנק משוויץ, הסיפור מבחינתו גמור. מכסימום תרשם לו נזיפה בתיקו האישי. כבר באותו מעמד, התקשר החשוד למנהל הבנק בשוויץ וביקש ממנו לשלוח בפקס את כל תדפיסי החשבון. כעבור יומיים נשלחו כל התדפיסים לאחד הפקסים במתקן הביטחוני.

באישון לילה הגענו למתקן ובדקנו ביסודיות את החשבונות. להפתעתנו כי רבה, התברר לנו, שאחד מספקי החברה מחו"ל הפקיד בחשבונו במשך כשנה וחצי, סכום מצטבר של 500 אלף דולר. אז ידענו סופית, שהמידע הראשוני שהתקבל, מוצק ונכון.

נותרה השאלה, איך קוטפים אותו לחקירה וכיצד מבטיחים שלא יצא למסע עסקים נוסף בחו"ל. ראשית, הוצא צו למניעת יציאתו לחו"ל. זה החלק הקל והפשוט. באשר להבאתו לחקירה במשרדי היחידה החוקרת, נמצא גם לזה פתרון יצירתי. אותו בכיר ממערכת הביטחון הונחה על ידנו, לזמן את החשוד אליו למשרדו כדי לקבל את הפקסים שהגיעו משוויץ. במועד שנקבע, המתנו אני והצוות שלי בחדר סמוך. לפי המוסכם מראש, אותת לנו הבכיר באינטרקום מחדרו והזמין אותנו להיכנס. שלפנו תעודות והצגנו עצמנו כחוקרי משטרה ובקשנו ממנו להתלוות אלינו ליחידה.

לא צריך להכביר מילים, מה רבה הייתה התדהמה וההלם על פניו של החשוד רבינוביץ'. לאחר שהתעשת, הבין שנפל למלכודת. ארשת פניו הייתה קפואה ורמזה לנו על הקשיים הצפויים בחקירה. בדרך ליחידה לא פצה החשוד את פיו. הרכב היה ממותקן בכל מכשירי ההקלטה הקיימים כדי להוציא מהחשוד ראשיתה של תגובה ראשונית למיוחס לו. הגענו ליחידה. הוריתי לצוות להשאיר אותנו לבד. סגרתי את החדר והתחלתי בחקירתו. פניתי אל ההיגיון הקר והחד שלו. הבהרתי לו שתקופה ארוכה אנו יושבים עליו. כל המידע הנדרש כבר נאסף ונותח. התמונה ברורה לנו.

כל מה שחסר, אלו הם הסבריו ומניעיו לקבלת השוחד. מתוך הבנת המציאות החדשה אליה נשאב הבין רבינוביץ', שכדאי לו לספר את כל הידוע לו, אחרת, כבישת עדותו לא תועיל לו בעתיד בבית המשפט. החשוד, ביקש וקיבל כמה דקות לעשות חושבים עם עצמו. הדקות נקפו וההחלטה התקבלה לשתף פעולה. במשך 10 שעות ברציפות עם הפסקות קלות ליציאה לשירותים, שפך החשוד את כל הידוע לו. רשמתי מפיו באותה חקירה ראשונית 35 עמודי עדות. מתוכן עדותו התבהרה התמונה למניע ולנסיבות לקבלת השוחד.

כך סיפר החשוד בתמצות רב: "הכרתי ספק מוביל מקנדה, שייצר רכב שיגור לאחד הטילים. הספק הזה עמד על כך שהוא יהיה הספק הבלעדי של החברה שלנו. בתמורה להיענות שלי לבקשתו, יפקיד בחשבון בנק שאפתח בחו"ל כל חודש סכום כסף נכבד שישתלם לי. לא הודעתי על ההצעה לממונים עלי. לקחתי החלטה ללכת על זה. ידעתי שאסור לסגור חוזה עם ספק בלעדי. יש להביא כמה הצעות מספקים נוספים לאישור ההנהלה. התעלמתי ביודעין מהנחיה זו.

הכסף שהרווחתי לא הספיק לי. מה שקיבלתי מהספק שיפר מאוד את מצבי הכספי. בסוף עדותו ולאחר שנסגר מעליו מעגל הראיות המפלילות ביקש להביע חרטה ולרכך את המכה הצפויה לו מבית המשפט. "אני יודע שטעיתי. הייתי מאוד חולה באותה תקופה. המחלה הקשה השפיעה רבות על שיקול דעתי. לא הייתי צריך להתפתות להצעה של הספק. רק הסתבכתי מכל הסיפור הזה...". רבינוביץ' יוצג בבית המשפט על ידי עורכי דין טובים אך גם זה לא הספיק.

בית המשפט לא כל כך התרשם מהבעת החרטה. הראיות החותכות שהוצגו בפניו במהלך שלב ההוכחות, עשו את שלהם על השופט שישב בדין. שנתיים וחצי מאסר בפועל נגזרו על דוד רבינוביץ'. הערעור לבית המשפט העליון לא הועיל. העונש נותר על כנו.