חוקר - נחקר

אחת השאלות שעולות בפורומים שונים, בעיקר בפני חוקרים ותיקים, הנה מהם הכישורים או התכונות הנדרשות בכדי להיות חוקר טוב. השאלה נכונה לגבי חוקר פרטי או חוקר בכל מסגרת אחרת.

רבות דובר ונכתב על תכונותיו של החוקר הטוב, אלא שהקושי צץ כאשר מנסים לדוק מראש, על פי רשימת התכונות הרצויות, אם אדם מסוים יהיה חוקר טוב או לא. קשה מאד לעשות הבחנה כזאת ולדעתי אף בלתי אפשרי. מאידך, ישנה רשימת כישורים ארוכה אותה ניתן לטפח בחוקרים, על מנת שיוכלו להצליח בתפקידם העיקרי - ביצוע חקירות ודיבוב נחקרים והבאתם למצב של מסירת מידע או שיתוף פעולה עם החוקר.

התכונה העיקרית והחשובה ביותר הנה היכולת ליצור יחסי קרבה וקשרים בינאישיים עם הנחקר, והיא כלי עבודתו העיקרי של החוקר. כאשר נחקר יחוש קרבה לחוקר וכאשר יבטח בו ויהיה מוכן לתת בו אמון, הוא גם ימסור לו את המידע הדרוש לו לחקירה, גם אם זה מידע אינטימי או אפילו מידע שעשוי להפליל את הנחקר.

אציין ארבע תכונות או כישורים חשובים, בתחום יחסי האנוש:

יכולת הקשבה הנה תכונה הנדרשת מכל חוקר פרטי ויתכן כי היא חשובה אף יותר מכושר השכנוע. אנשים רוצים לדבר ומעוניינים שיאזינו להם. על פי רוב, קיים מאבק סמוי בין הדוברים, כאשר כל צד רוצה להשמיע את טענותיו ומעוניין שהצד השני יקשיב להם.

חוקר פרטי חייב לדעת ולהבין את הצורך האנושי הזה, ולהקשיב לנחקר, כך יתן לנחקר הזדמנות למסור את שברצונו לספר. כך יאפשר החוקר לנחקר לספק צורך חשוב שלו. הנחקר בתגובה יספק לחוקר אינפורמציה חשובה.

אין לקטוע את דברי הנחקר, גם כאשר הוא מפריז בסיפורים וסוטה מהנושא. ניתן "לעזור" לנחקר לשוב אל הנושא המרכזי, אך בעדינות ומבלי להשתיקו. תגובה חריפה מצידו של החוקר עלולה להביא לשתיקתו של הנחקר וליצור נתק בלתי רצוי.

בכדי להביא את הנחקר למצב שבו ישוחח ויספר את אשר על ליבו, יש להתחיל כל חקירה בשיחה חופשית ובשאלות פתוחות, שהתשובה עליהן יכולה לפתח דיאלוג או מונולוג של הנחקר. חשוב לזכור כי בעת שהנחקר מדבר יש לשים לב לשפת הגוף שלו ולמסרים שהוא מעביר לחוקר.

יכולת ההקשבה נובעת בעיקרה מסבלנות, והיא התכונה השניה. בדרך כלל, במהלך חקירה, הנחקר אינו יודע מהי כל האינפורמציה הדרושה לחוקר. במקרים רבים, דברים החשובים לחקירה הם שוליים לגבי הנחקר ולהפך. החוקר מצידו חייב לזכור כי הוא אינו מכיר את כל הידוע לנחקר, ולכן לא יוכל לדעת עד לסוף החקירה את כל המידע הרלוונטי שיוכל לשאוב מן הנחקר.

רכישת אמונו של הנחקר, קשירת קשר אישי עמו והבאתו למצב שבו הוא מדבר, הנם פעולות הדורשות סבלנות רבה. המצב ההפוך, בו החוקר מפגין חוסר סבלנות ועצבים, אינו מועיל ליצירת קשר חיובי עם הנחקר. להפך, במצב כזה עשוי הנחקר להעריך כי אם יתמיד בשתיקתו, החוקר יתייאש ויוותר.

התכונה השלישית הנה כושר ניהול משא ומתן. לא כל נחקר מוכן לספק לחוקר את כל הידוע לו, אודות נסיבות הארוע בגינו הוא נחקר.

ניתן לראות בכל חקירה הליך של משא ומתן, שבו "משלם" החוקר תמורת המידע שהוא מקבל. התשלום נעשה בעיקרו על ידי סיפוק צרכים נפשיים של הנחקר כגון, הפחתת חרדה, הפחתת אי ודאות ואף מתן מידע הקשור לחקירה עצמה. חוקר מקצועי חייב לדעת למכור את מרכולתו ביוקר, ולקנות את המידע הנחוץ לו בזול.

כאשר החוקר מספק לנחקר מידע על החקירה, חשוב להזהר שלא לגלות פרטים העלולים להזיק ולפגוע בחקירה. לעיתים, אפילו הגישה של "אני יודע את הכל, כדאי לך לשתף פעולה ולהודות" הנה משום גילוי פרטים.

כאשר נחקר אינו משתף פעולה וחושש למסור מידע חשוב לחקירה, רצוי להציג את המידע הנדרש כבעל חשיבות מועטה, תוך הסתרת מידת חשיבותו האמיתית. נחקרים נוטים "למכור" מידע לא רלבנטי או כזה שחשיבותו מועטה, תוך ניסיון להסתיר מידע, שהם סבורים שהוא חשוב לחוקר.

התכונה הרביעית הנה כושר שכנוע ואינטרקציה. יכולתו של חוקר פרטי לשכנע את הנחקר לשתף עמו פעולה ולמסור מידע שלם אודות הארוע הנחקר, משחקת תפקיד מרכזי וחשוב בכל חקירה. לאחר יצירת קשרים אישיים חיוביים עם הנחקר, בעת שמגיעים לשלב השיחה המהותית, אודות נשוא החקירה, חשיבות כושר הדיבור והשכנוע של החוקר עולה והיא שתקבע את תוצאות החקירה.

החוקר חייב לדעת לדבר בשפה ובסגנון קרוב לזה של הנחקר, כדי ליצור שפה משותפת. החוקר צריך לדבר בסגנונו של הנחקר רק כאשר הוא מסוגל לעשות זאת באופן טבעי. ניסיונות מאולצים לדבר בשפתו של הנחקר עשויים להתפרש על ידו כזלזול, לעג או להביא לכך שהחוקר יראה נלעג או מגוחך, כשהוא מנסה לדבר בסגנון שאינו מתאים לו.

כושר שכנוע הנו פונקציה של בטחון עצמי. מאידך, חוסר בטחון עשוי לשמש את החוקר כתרגיל ולפתח אצל הנחקר תחושת בטחון מופרזת וזלזול בחוקר. עובדה זאת תביא לכך שהנחקר יוריד את רמת ההגנות שלו ויהיה חסר זהירות.

בפעמים אחרות, יכול החוקר לפתוח במונולוג ארוך כאשר מטרתו הנה להפגין הזדהות עם הנחקר או לשמש כלוחמה פסיכולוגית. בכל הליך חקירה או שכנוע, החוקר חייב להגביר את עוצמת הנימוקים בעד עמדתו ולהפריך את הטיעונים הנגדיים. רצוי להפריך את הטיעונים הנגדיים כבר בשלב ראשוני של החקירה, בכדי לשכנע את הנחקר לשתף פעולה.

חוקרים באשר אתם. זכרו ! במהלך חקירה הבמה היא של הנחקר ופחות שלכם. תנו לו להתבטא. עודדו אותו רק באמצעים ובשיטות חקירה העומדות במבחן החוק. אין טעם בהפעלת אמצעים בלתי חוקיים שהרי, אין ערכאה משפטית שתאשר את המידע ותתייחס אליו כראיה קבילה.

מאמר זה נכתב לאחר שעות רבות של חקירות, מסוגים שונים, בחדרי חקירות בגופים ממשלתיים ובמשרדי חקירות פרטיות. צוות המשרד ישמח לשמוע תגובות ושאלות  בפורום חקירות שבאתר.