חוקרים פרטיים בודקים נתמכי עמותות

כאשר כסף מתחיל לזרום לקופת עמותות ממקורות ממשלתיים או פרטיים, מומלץ למנהלי העמותות לשכור את שירותיהם של משרדי חקירות לביצוע חקירות פרטיות, מעקבים ובקרות אודות השימושים הנכונים בכספים שהועברו לרשותן.

למדנו לאורך השנים מביצוע של חקירות פרטיות רבות בשירות הציבורי והפרטי, שיש לא מעט בקשות פיקטיביות לקבלת תמיכות. העמותות לא ערוכות לבצע בדיקות אימות לבקשות לתמיכה. משרדי חקירות שהתמחו בתחום, ערוכים לבצע חקירות פרטיות, איתורים, מעקבים, איסוף מידע עסקי, חקירות כלכליות אודות המבקשים.

קהילת יוצאי סלוניקי, קהילת יוצאי הולנד, יהודי בסרביה , לודג', רומניה ועוד קהילות רבות אחרות, הן ישויות, שאינן זרות לנוף הדמוגראפי במדינת ישראל. "בני ישראל ערבים זה לזה" כך למדנו מהמקורות. הערבות ההדדית, אינה רק נחלת האידאולוגיה הקיבוצית. החברים בקהילות השונות, שקמו גם על בסיס אתני ומוצא, אוהבים ככל הנראה להשתייך לקהילה, שמספקת תמיכה, שפה משותפת, פעילות חברתית, ייעוץ והכוונה וכמובן גם סיוע כספי, לביצוע פרויקטים בעלי משמעות חברתית, תרבותית וחינוכית. 

לנהל פעילות קהילתית, זה כמו לנהל עסק לכל דבר ועניין. יש צורך בהגדרת המסגרת התקציבית ומקורות המימון, לביצוע המטרות והיעדים שכל קהילה מציבה לעצמה. אז איך עושים זאת? כיצד נערכים?

בדר"כ, מקימים עמותה שנרשמת כחוק אצל רשם העמותות. מצהירים על מטרות ההקמה והתוכניות לפעולה. משנרשמה העמותה, מתחיל גם המרדף  אחרי מקורות מימון ותורמים. כל גורם ציבורי או פרטי, שסומן ע"י מייסדי העמותה ומנהליה, כפוטנציאל להזרמת כספים, יזכה לביקור ולבקשת תמיכה מטעם שתדלני העמותה. יערכו ערבי גאלה, כנסים, התרמות מבית לבית, הופעות באמצעי התקשורת ומה בעצם לא, רק כדי לגייס את הכספים הדרושים, למען הקהילה. 

כאשר הכסף מתחיל לזרום לקופת העמותה, נדרשת היערכות, חקירה ובקרה מקצועית ומדוקדקת על אופן השימוש בכספים. כל תורם או מוסד ציבורי ופרטי, שתמכו תקציבית בעמותה, ידרשו מטבע הדברים לקבל דוח מפורט לאן הכספים הלכו. האם מבקשי התמיכות השונים היו זכאים לתמיכה הכספית שהועברה אליהם?

האם הייתה הצדקה להוסיף אגף חדש לבית האבות של החברים בקהילה? האם למוסד החינוכי שהצהיר על תמיכה נדרשת, היו באמת 100 תלמידים כפי שהצהיר או שמא רק 35 תלמידים? האם הקרקע שעליה מבקשים לבנות מתנ"ס לקהילה, אכן עברה את שינוי הייעוד בוועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ובנייה? ועוד ועוד.

על סמך ניסיוני רב השנים בתחומי חקירות ומודיעין ברשויות חקירה הממלכתיות ובשנים האחרונות, כחוקר פרטי ומנהל משרד חקירות , אני יודע, שבהיעדר אמצעי בקרה וחקירה, לא מעט עמותות, אינן יודעות כלל, האם מקבלי התמיכות מקרב הקהילה למשל, אכן עומדים בקריטריונים שנקבעו, כתנאי לקבלת התמיכה המבוקשת. האם בקשתם הייתה מוגזמת, מנופחת ומרשימה כביכול, שלא לומר כוזבת?

על מנהלי העמותות באשר הן, הנתמכות מכספי ציבור או מתורמים וגורמים עסקיים פרטיים, לא להשלים עם הטיעון/תירוץ, שידכם כבולות, ואין לכם אמצעי בקרה, חקירה, איסוף מידע עסקי כדי לבדוק כל בקשת תמיכה, האם היא מוצדקת, תמימה וישרה או שמא, נועדה לקבל דבר במרמה. כל מה שצריך בשלב הראשוני הוא, להפנים את הצורך והחשיבות, בפיתוח אמצעים לביצוע חקירות, בקרה ומניעה. שהרי מדובר בכספים רבים שקבלתם כנאמנים, למען מימוש מטרות חברתיות, חינוכיות והומניטריות.

עליכם, מנהלי העמותות, החובה החוקית והמוסרית, לבדוק את כל הבקשות לתמיכה אישית או קבוצתית, לוודא, שלפרויקט המתוכנן בסיוע כספי העמותה, יש היתכנות ביצועית והצדקה כלכלית. 

אם תשאלו, "איך זה אפשרי, אנו לא ערוכים, אנו גוף וולונטרי ללא כוונות רווח, למי יש יכולת לבקר, לחקור ולמנוע?" אז הנה, יש לנו חוקרים פרטיים שיציעו לכם הצעה לפתרון. חשבו עליה. אמצו אותה ויפה שעה אחת קודם.

• נסחו קריטריונים ברורים לכל בקשת תמיכה ופרסמו אותם.
• הואיל ותקציב התמיכות מוגבל, תקבעו מראש סדרי עדיפויות לאישורי תמיכה.
• תדרשו מכל מבקש תמיכה, לצרף לבקשתו את התיעוד הרלבנטי התומךבבקשה, כתנאי לבחינה וטיפול בבקשה.
• בקשת תמיכה, שעברה את המסננת הראשונית, בכפוף לקריטריונים שנקבעו והוחלט לגביה, שהינה ראויה לבדיקה מעמיקה יותר בטרם תאושר תקציבית, תועבר לגורם חיצוני בעל יכולת מוכחת באיסוף מידע, הערכתו וניתוחו.

 בכל בקשה, שתועבר לבדיקתו של הגורם החיצוני המורשה, תדרשו לבחון ולחקור את הסוגיות הבאות:

דוחות כספיים – ניתוח הדוחות ע"י מומחים כלכליים והכנת סיכום תמציתי, החושף והמנתח את מצב הדוחות הכספיים, של הגורם המבקש.

ביקורים בשטח – בדיקה וצילום מקרוב באתר של המבקש, לאימות או הזמת הפרטים שנרשמו בבקשה לתמיכה.

ראיונות עם כל גורם, שלו נגיעה ואינטרס לבקשה.

בדיקה וראיונות מדגמיים עם קהל היעד, שאמור ליהנות מהתמיכה המבוקשת ושאכן עומד.

בדיקת תיקים ותוכניות (לפי הצורך) בועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ובנייה, במנהל מקרקעי ישראל וברשויות המקומיות.

קבלת חוות דעת של שמאים, מהנדסים, אדריכלים וכל גורם מקצועי אחר, בהתאם לאופי ולתוכן הבקשה לתמיכה.

בדיקת רקע אישית ומקצועית של המבקש (פרטי ועסקי). בדיקה חוזרת במאגר הנתונים של העמותה. האם הוגשו בעבר בקשות ע"י המבקש. מה היו תוצאות הטיפול. אם בקשתו נדחתה, מה היו הסיבות.

כדאיות והיתכנות כלכלית – האם הבקשה לתמיכה בפרויקט, הינה כלכלית וברת ביצוע בהתחשב בכל הנסיבות הקשורות לביצוע הפרויקט.

כן רבותי, זה אפשרי ואף מומלץ לשכור את שרותייהם של חוקרים פרטיים, בעלות סבירה יחסית. זה משתלם בכל טווח, זה צודק, מקצועי, מוסרי, זה מתבקש ואף מתחייב לפי כל אמת מידה נורמטיבית, כאשר אתם נאמנים ושליחים של קהילה נתמכת. חקירות פרטיות שאנו מבצעים מחזקות ומוכיחות את הטענה.