בחברה המתקדמת שבה אנו חיים כיום, נעשה שימוש כמעט בכל רגע נתון במוצרים מעשה ידי אדם החל מהמיטה שאנו ישנים עליה בלילות, דרך השעון המעורר שמעיר אותנו מדי בוקר, תכשירי קוסמטיקה אשר בהם אנו משתמשים, מכשירי חשמליים ועוד מוצרים ומכשירים מסוגים שונים.

חלק גדול מהמוצרים טומנים בחובם סכנות אפשריות למשתמש בעקבות פגם בהם ומדי פעם מתפרסמות ידיעות על טלויזיה שהתפוצצה בפני צופייה, מוצר מזון שהכיל מרכיבים מזיקים או צעצוע אשר גרם נזק לילד קטן ששיחק בו.

במדינת ישראל נחקק בתחילת חוק השמונים חוק צרכני אשר נקרא חוק האחריות למוצרים פגומים. חוק זה מקל בצורה משמעותית על אנשים אשר נפגעו בגופם ממוצרים פגומים את הדרך לקבלת פיצוי בעקבות נזק שנגרם להם.

בהתאם להוראותיו של אותו חוק, כל אדם אשר נפגע בגופו עקב מוצר פגום זכאי לקבל פיצוי מאת יצרן או יבואן המוצר וזאת מבלי שהנפגע צריך להוכיח שהיצרן או היבואן אשם בנזק או התרשל. כלומר עצם העובדה כי נגרם נזק מחייבת בפיצוי וזאת להבדיל מהצורך להוכיח את רשלנות המזיק בתביעות נזיקין "רגילות" כמו בשל רשלנות רפואית.

מהו מוצר פגום בהתאם לקבוע בחוק? מוצר שעלול לגרום נזק גוף בשל ליקוי בו או שלא צורפו למוצר אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מתאימות. בחוק קיימת אף קביעה שיש להניח שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין.

ניקח כדוגמא צרכנית אשר רוכשת צבע לשיער, לצורך שימוש ביתי. הצרכנית קוראת בטרם השימוש את עלון ההוראות המצורפות לצבע השיער ובמהלך השימוש נגרמות לה כוויות בראשה, משום שבהוראות לא צוין כי אין להשאיר את הצבע למשך יותר ממספר דקות על ראש המשתמש. לכאורה מדובר במוצר פגום והגברת אשר ניזוקה זכאית לפיצוי מיצרן או יבואן התכשיר.

בחוק הנ"ל קיימות הגנות אשר היצרן או היבואן יכולים לטעון להם על מנת להתגונן בפני תביעה לפי עילות החוק. כך למשל אם היצרן יוכיח כי הפגם שגרם לנזק נגרם אחרי שהמוצר יצא משליטתו וזאת באמצעות, בין היתר, הוכחה כי המוצר עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו. הגנה נוספת אפשרית ליצרן תהיה הטענה כי בעת שהמוצר יצא משליטתו לא יכול היה היצרן לדעת כי המוצר אינו בטוח בשל רמת ההתפתחות הטכנולוגית שהייתה באותה עת.

בפועל, פסיקת בתי המשפט צימצמה עד מאד את ההגנות אשר ניתנות ליצרנים על מנת לאפשר לניזוקים ממוצרים פגומים לקבל פיצוי על נזקיהם. מלשון החוק עולה עוד כי היצרן לא יוכל לגלגל את האחריות לנזק חזרה לניזוק בטענה שהניזוק התרשל בשימוש במוצר באופן אשר גרם לנזק או תרם לו. כך למשל צרכן אשר רכש מכשיר חשמלי ולא כיבה אותו בתום השימוש (כאשר הוראה בדבר הצורך בכיבוי אינה מופיעה בהוראות ההפעלה של המכשיר) ובשל כך נגרם לו נזק גוף בשל התחשמלות הרי שהצרכן עדיין זכאי לפיצוי בשל הנזק שנגרם לו גם אם הצרכן התרשל בכך שלא כיבה את המכשיר.

בשל ה"הקלות" אשר נתן המחוקק בקבלת פיצוי בגין נזק בתביעה לפי החוק, סכומי הפיצוי אשר ניתן לקבל בתביעה לפי חוק זה מוגבלים בתקרה והם קבועים בחוק. כך למשל הוגבל הסכום אשר ניתן לפסוק בגין "כאב וסבל" בשל נזק הגוף ובגין הפסד השתכרות. תקופת ההתיישנות על תביעות בהתאם לחוק הינה שלוש שנים בלבד ובחלוף שלוש שנים ניתן לתבוע עדיין על הנזק אולם לפי חוקים אחרים עם תקופת התיישנות ארוכה יותר אשר בהם יש להוכיח את רשלנות המזיק.

בשל התנאים הנוחים לקבלת פיצוי לפי החוק כדאי מאד בכל מקרה של נזק גוף לבחון האם מעורב בגרימת הנזק מוצר והאם ניתן לתבוע בעילה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים.

ניתן להעלות שאלות בנושא, בפורום חקירות ויעוץ משפטי שבאתר. הפורום מנוהל על ידי חוקרים פרטיים מנוסים ועורכי דין מומחים, שיעשו כל מאמץ לסייע לפונים ולענות על שאלותייכם.

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. אנו ממליצים לפנות אל עורכי דין המתמחים בדיני נזיקין ולקבל יעוץ פרטני בנושא אחריות למוצרים פגומים.

לרשימת עורכי דין מומלצים העוסקים בתחום לחץ כאן: עורכי דין מובילים

משרד חקירות יניר לוין – יעוץ ומודיעין מבטיח לכם חקירות ומודיעין ברמה אחרת!