גניבת רכב

הקשר הישראלי – פלשתינאי  

גניבת רכב זה עסק, אמנם פלילי, אבל עסק. יש בו את כל המרכיבים הנדרשים להפקת רווחים לא מבוטלים. הביקוש למכוניות עולה בהתמדה. תשתית הכבישים מתקשה להכיל את נחילי המכוניות. כל מי שיש לו נגיעה לכלי רכב, פרנסתו מובטחת עד הפנסיה.

יצרני המכוניות  מחככים ידיים בהנאה כי הלקוח הישראלי מעסיק את המפעלים שלהם סביב השעון. יבואני המכוניות חוגגים. הם לא עומדים לפעמים בלחצי הביקוש של הלקוח הישראלי, שלא מסתדר עם מכונית בת שנתיים. מבחינתו היא הזדקנה והגיע הזמן להחליפה בפרגית צעירה. בכל פינה נפתח מוסך חדש למכוניות. חברות ליסינג השתלטו על השוק המוסדי והפרטי. בעלי מגרשי המכוניות, מתגעגעים לימים שעוד לא נולדו חברות ליסינג. קשה להיפטר היום מרכב ישן, שמאבד ערך במהירות ואין לו שוק. 

בשטחי הרשות הפלשתינאית אין כמעט כבישים, אבל מכוניות ישראליות יש בשפע. לא תמצא אותן נעות על הכבישים בעזה ובג'נין. הן נבלעות בתוך משחטות הרכב. בישראל עורכי דין, רופאים, פסיכולוגיים וחוקרים פרטיים, מוגדרים כמקצועות חופשיים. בחלוף השנים, נכנסו לתוך קבוצה זו מקצועות חדשים שנתנו למקצוע החופשי הגדרה מחודשת ומרעננת כמו: גנב מכוניות, שוחט רכבים, מוציא הזמנות לגניבה, סוחר רכב ומתווך.

השיטה עובדת  

בעל משחטת רכב מקבל הזמנה מהלקוח, שמנהל עסק לחלקי חילוף למכוניות. ההזמנה יוצאת לאחד הסוחרים המתווכים בין השוחט לגנב. המתווך מפעיל את חולית הפורצים והגנבים לעוד משימה. צוות הפורצים מתורגל ולא זקוק לעבודת מטה מקדימה של כוחות ומשימות. לאחר ביקור אקראי או מתוכנן באחת הוילות, שבישובים שלאורך קו התפר, יוצאים הגנבים עם צרור מפתחות שהיה זרוק על השולחן בפינת האוכל. אמצעי המיגון של הרכב, לא עומדים בדרכם. הם מנוטרלים, כאילו מדובר במשחק מונופול. גם מערכת ההגנה ההיקפית סביב הווילה לא הרשימה את הגנבים. 

תוך דקות יוצאים הגנבים עם המכונית שהוזמנה. מחסומי הדרכים וגדר ההפרדה, לא חוסמים ולא מפרידים. הרכב הגנוב מגיע למשחטה ועובר תהליך פירוק כאילו מדובר במפעל לעופות. לאחר הפירוק, החלקים ממוינים לפי סוג רכב, שנת ייצור וסוג החלק: דלת, כנף, ציר, מכסה מנוע ועוד.

הישראלי הסוחר בחלפים גנובים, קובע נקודת מפגש עם מוביל החלקים לאחר השחיטה וסוגר עסקה. החלפים הללו יורכבו על מכוניות שניזוקו בתאונות.

אם לבעלי "המקצועות החופשיים" הללו, לא משתלם לפרק את הרכב הגנוב, הם מתקשרים לבעל הרכב, ומציעים לו לרכוש מהם את הרכב מתחת למחיר המחירון. לא מעט ישראלים נכנעים וחותמים על העסקה, במקום להתעסק עם ערימת טפסים של חברת ביטוח וחוקרים פרטיים שמתעלקים להם על הווריד.

בשנה שחלפה למשל, נרשמה עלייה משמעותית במספר גניבות רכב למטרת קבלת כופר: הגנבים הפנימו את העובדה, שסחיטת כופר היא הדרך הקלה ביותר להשיג כסף מהיר. לא צריך למכור את המכונית למשחטה או לסוחר רכב. יותר ויותר גנבים קטנים פעלו עצמאית בשטחי הרשות ללא תמיכת ברוני גניבות הרכב.

להערכת המשטרה, השותפים העיקריים של הגנבים הקטנים והעצמאיים הם שוטרים במשטרה הפלשתינית, העוסקים בתיווך מול בעלי רכב ישראלים כאמצעי לגיטימי להשלמת הכנסה. גם בעלי אופנועים רבים, בייחוד אופנועים מיוחדים ויקרים, נאלצו לשלם בשנה שחלפה כופר לכנופיות גנבים שמודעת לערכם הסנטימנטלי הרב של האופנועים ולעובדה שלמרביתם אין פוליסת ביטוח מקיף לאופנוע.

יש מקרים בודדים שבהם כלי רכב גנובים אינם מספיקים להגיע לשטחי הרשות. זה מה שקרה לפנינה, עובדת בחברת הפקות: באישון לילה, בעודה ישנה בחדרה בבבית מלון בנגב לאחר סיום יום עבודה מתיש, העירו אותה עובדי חברת המיגון של מכוניתה ושאלו אותה אם היא נמצאת ליד האוטו, כי מכסה המנוע שלו נפתח ברגעים אלה. פנינה מיהרה לרוץ ללובי, שם עדכן אותה המאבטח של המלון שהרכב כרגע עזב את מגרש החנייה.

הגנבים, מתברר, פתחו את מכסה המנוע, ניתקו את האזעקה, ניסו ללא הצלחה לנתק את מכשיר המיגון וגררו את הרכב מהמקום, תוך התעלמות מהמאבטח שניסה לעצור אותם. המשטרה מיהרה לפרוש מחסומים, והרכב נמצא עוד באותו לילה במצב אנוש.  

תרבות הליסינג שקנתה לה אחיזה עמוקה בשוק העבודה הישראלי, הרימה את תרומתה לעלייה בגרף גניבות הרכב. כאשר מכונית, שגילה אינו עולה על שלוש שנים, נפגעת בתאונה, חברת ביטוח מחויבת על פי חוק, לתקן אותה בחלקי חילוף מקוריים וחדשים בלבד. הבעיה היא שמכוניות של חברות ליסינג אינן מבוטחות בפוליסת ביטוח רכב מקיף.

לחברות הליסינג לא משתלם לבטח את צי המכוניות שלהן. כתוצאה מכך, כשמכונית ליסינג נפגעת בתאונה, חברת הליסינג מחפשת ספק חלפים שימכור לה את החלקים הנחוצים לתיקון הנזק במחיר זול ככל האפשר. לדברי מפקד יחידת "אתגר" של המשטרה הלוחמת בגנבי הרכב, כפי שפורסמו בהודעה לעיתונות, מדובר במעגל קסמים. סוחרי חלפים שמעוניינים למכור למוסכים של חברות הליסינג חלקי חילוף במחירים תחרותיים במיוחד, פונים אל גנבי רכב ומזמינים גניבת דגמי מכוניות ספציפיים. ההזמנה מבוצעת והרכב הגנוב חוצה את הגבול או נשאר בתוך הקו הירק ועולה על מסלול שחיטה ופירוק לגורמים. 
                                                                                                                                                        

גניבה ישראלית

לא תמיד כלי רכב גנובים מובלים לשחיטה בשטחי הרשות הפלשתינאית. גם ישראלים יודעים לעשות עסקים אפלים.
הם לא שוחטים, הם קומבינטורים מתוחכמים. גנב רכב שחבר לכנופיה שזה תחום התמחותה, לא יסתכן וישאיר את כלי הרכב הגנוב ויצרף אותו לצי המשפחתי. ביקורת משטרתית אקראית בכבישים, תאתר אותו ותוריד אותו מהכביש בדרכו למעצר ולבית המשפט לתעבורה.  

ראש הגנב היהודי המציא לנו פטנטים, לדוגמא:  עוד בטרם יבחין בעל הרכב הגנוב שהרכב נעלם מהחניה וירוץ לדווח למשטרה, שתעלה את מספר הרכב על מסוף הרכבים הגנובים, ימהר הגנב להרכיב על הרכב שגנב זה עתה, לוחית רישוי של רכב תמים ו"נקי", שהוכנה מראש על ידי יצרן עצמאי.

חבר אחר בכנופיה, ידאג לזייף את רישיון הרכב שיתאים ללוחית הרישוי המוזמנת. המציאה החדשה והגנובה, תוצע על ידו למכירה במגרש מכוניות. שם סוגרים עסקאות מהר ובמזומן. הגנב לא יפרסם מודעה כמקובל למכירת הרכב הגנוב. עם בעל המגרש יסגור הגנב על מחיר אטרקטיבי ובמזומן שישלשל לכיסו התופח מקומבינות קודמות ודומות.

בעל מגרש המכוניות יגלה עד מהרה כי הוא אכל אותה בגדול. ולא רק הוא. חברת ביטוח תידרש לפצות את בעל הרכב האמיתי. כמוהו יש רבים. סכום הפיצויים שחברות ביטוח נדרשות לשלם בגין גניבות רכב, מתגלגל בסופו של דבר על כולנו כבעלי רכבים. הגלגול מתבטא בביטוח חובה שמתייקר ובביטוח מקיף וצד ג' שמחירו עולה בהתמדה כל שנה.

לא תמיד הגניבות מתוחכמות ועדינות וחלקן אפילו אלימות ומפחידות: סיימת יום עבודה. היום זה התור שלך לאסוף את הילד מהגן. את ממהרת לחניון התת קרקעי. נכנסת למכונית, מתניעה, משלבת הילוך ואז, קנה של אקדח נוקש על החלון ומסמן לך לצאת בשקט מהרכב. השודד מסתיר את פניו עם קסדה או כובע גרב. את בהלם מוחלט ומצייתת לדבריו בשקט. השודד נכנס למכונית שלך ויוצא מהחניון בסערה.

לא פעם נתקלנו באירועים מבהילים במיוחד. נעצרנו ברמזור אדום. שני רוכבי אופנוע נצמדו לדופן המכונית בצד של הנהג. הנוסע מאחור, יורד, שולף סכין ומאיץ בנהגת לצאת מהרכב במהירות. הנהגת עושה כדברו. משאירה באוטו את התיק האישי עם כסף, רשיונות וכרטיסי אשראי.

הרמזור מתחלף לירוק והרכב הגנוב טס מהמקום יחד עם נהג האופנוע. ועוד דוגמא: נגמרו לך המזומנים בארנק, נעצרת במקרה ליד כספומט בכיכר המדינה, יצאת במהירות מהרכב והמפתחות נשארו בסוויץ'. הגנב שהזדמן למקום או זה שארב לך ולאחרים מבעוד מועד, נכנס לרכב כמעט בטבעיות כאילו מדובר ברכב שלו, שעט קדימה ונעלם. 

קצת סטטיסטיקה של גניבות רכב

מדו"ח המשטרה לסיכום גניבות הרכב עולה כי ב- 2006 נגנבו 33.2 אלף כלי רכב - ירידה של 2.6% לעומת 2005. המכונית הנגנבת ביותר ב- 2006 היתה סובארו - 5,208 מכוניות מסוג זה נגנבו. במקום השני: מיצובישי עם 2,449 מכוניות. במקום השלישי: מאזדה עם 2,379 מכוניות גנובות.

בקרב המכוניות החדשות, שגילן אינו עולה על ארבע שנים, מובילה מאזדה עם 849 מכוניות שנגנבו ב- 2006. במקום השני: סקודה עם 614 מכוניות גנובות ובמקום השלישי יונדאי עם 533 גנובות.

בכל המחוזות הורגשה ירידה במספר הגניבות, פרט למחוז ירושלים, שבו נרשמה עלייה של 29.7% ב- 2006 (מ- 4,025 ל- 5,219 גניבות). מלחמת לבנון השנייה הביאה לעלייה של כ- 20% במספר גניבות הרכב בישראל.

אם נשווה לרגע את מספר הגניבות בישראל לעומת גרמניה נמצא, שבישראל נגנבו מעל 33 אלף מכוניות בשנה שעברה, בעוד שבגרמניה, שבה פי 12 תושבים (כ- 83,000,000) ופי 20 מכוניות (כ- 45,000,000), נגנבו פחות מ- 24 אלף מכוניות. בישראל, אם כך, גונבים מכוניות פי 15.5 ביחס לאוכלוסיה ופי 26 ביחס למספר המכוניות!

אצלנו, או לפחות בשכנות לנו, הגנבים אוהבים מכוניות שקל לפרק ולמכור את החלפים שלהם בשוק. מחקר שוק שערך איגוד הנהגים הגרמני `ADAC` מגלה שהגנבים הגרמנים דווקא אוהבים מכוניות יקרות ומפנקות. אצלנו מותג המכוניות הנגנב ביותר הוא סובארו, ואחריו מאזדה.

בגרמניה המותגים האהובים על הגנבים הם פורשה וב.מ.וו. כלי הרכב הנגנב ביותר בגרמניה, על פי המחקר, הוא רכב השטח של פורשה, קאיין. הוא גדול, מפואר ומרשים וכמה מאות גרמנים אינם מצליחים לשלוט בעצמם וגונבים את רכבי השטח הגדולים הללו. גם במקום השני נמצא רכב שטח מפואר – הלא הוא ה- X5 של ב.מ.וו.

מנתוני משטרת ישראל לשנת 2011 עולה שעד חודש ספטמבר אותה שנה נגנבו 13,819 מכוניות. עליה של 4% לעומת אשתקד. המכוניות האהובות על הגנבים הם מסוג סובארו וקטנועים.

כיצד להקשות על גנבי רכב

כמו שתרופות לא מרפאות לחלוטין את המחלה, גם אמצעי מיגון, אזעקות והגברת מודעות לא יחסלו את תופעת גניבות הרכב. את זאת כולם יודעים. בכל זאת, בחרנו לרכז עבורכם רשימת המלצות של מומחים בתחום, שיש בהן לתרום ולו במעט להפחתת גל הגניבות.  

• לעולם אל תשאירו את מפתחות הרכב בתוכו, בין אם במתג ההתנעה או בכל מקום אחר כשהרכב נמצא ללא השגחה, אפילו אם מדובר בזמן קצר מאוד. המקומות המועדים לפורענות הם: תחנות דלק, בעיקר אלה בשירות עצמי וליד מתקני ניפוח צמיגים, סביבת בתי-ספר, גני ילדים ובסמוך לכספומטים.
  
  
• אל תשאירו את הרכב מונע במקרה של תאונה קלה בכביש. שיטה אהובה על גנבי רכב: פוגעים בכם קלות מאחורנית, אתם יוצאים לראות מה הנזק תוך השארת הרכב ותוך שניות אתם רואים את מכונית מוכרת, המתרחקת לה כשהגנב בתוכה.
   
• אם יש לך אימובילייזר (שולל התנעה) - לעולם אל תצמידו אליו את הקוד הסודי. אל תצמידו אותו גם לצרור המפתחות וגם הארנק אינו מקום בטוח. הגנבים מכירים גם את כל מקומות המחבוא שאתם חושבים עליהם כמו תא הכפפות, מגן השמש, המאפרה, ואפילו הזיכרון בסלולארי שלכם. אם אתם חוששים לשכוח את הקוד נסו למצוא דרך להצפין אותו, כך שגם אם הגנב ימצא את הקוד המוצפן הוא לא יוכל לפענח אותו.
  
  
• מכניסים את המכונית למוסך? אל תמסרו למוסך את מספר הקוד הסודי של האימובילייזר שלכם. לשם כך יש מצב "שירות" במערכת, המאפשר למוסך לטפל במכונית בלי להזדקק לקוד הסודי. החשש הוא שהקוד הסודי שתמסרו למוסך עלול לדלוף לגנבים באמצעות משת"פים  שיש להם בין עובדי המוסכים.
   
• הבית כבר מזמן אינו מקום בטוח למפתחות ולשלט האזעקה. כדי למנוע מצב שבו הגנבים יכנסו הביתה ויעירו אותך כדי שתמסור להם את מפתחות הרכב ואת קוד האימובילייזר, השאר בכניסה לבית, במקום בולט, צרור מפתחות ושלט אזעקה דמה. סביר להניח שהגנב יסתפק בזה וינסה לפתוח בעזרת המפתחות והשלט את המכונית. יש סיכוי שהוא יפעיל את מערכת האזעקה (אם יש כזו ברכב) והרעש יבריח אותו.
  
  
• גניבות רכב רבות מתרחשות בזמן טיול, בחופי הים ובמסלולי טיול בשטח. לא מומלץ להשאיר את המפתחות מתחת לצמיג הרזרבי, באגזוז או בערימת הבגדים. הגנבים מכירים את כל הפטנטים האלה.

נסיעה נעימה ודרך צלחה